לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Special Generation


Avatarכינוי: 

בת: 30





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2011    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2011

יו...


הרבה זמן לא עדכנתי... אז אני תוהה... לנטוש את הבלוג או לא? כי יש דברים שהייתי רוצה לפרסם אבל... נו, כדאי לי? לפרסם או לא? טוב, אני אפרסם קטע מתוך 'ג'ולייט'. והבהרה קטנה: אייאן מבטאים כ- Eiien. והוא ערפד. אז... הנה:

 

ג'ולייט פתחה את דלת הבית ונכנסה פנימה. על הספה אייאן היה שרוע, קולור בזרועותיו ויורא לצידו, מכשכשת בזנבה לעבר בעלייה שחזרה הביתה.

"איך הייתה הבגרות?", אייאן עבר לתנוחת ישיבה והניח את קולור לצידו על הספה.

ג'ולייט התיישבה לידו, הניחה את תיקה על הרצפה והעבירה ליטוף על ראשה של יורא שלא הפסיקה לקפץ סביבה. "מה כבר יכול להיות? הגעתי, עניתי בפירוט על שאלות, הגשתי את הדף והלכתי הביתה. אבל לא היה קשה, אם לזה אתה מתכוון, היה מתיש", היא קמה מהספה. "אני הולכת להתקלח, אז אם לא איכפת לך, אל תציץ בבקשה".

"למה שאציץ?", הוא נשכב לכל אורכה של הספה, גורם לקולור לקפוץ ממנה ביללה, "מה אני נראה לך, סוטה?"

היא הביטה ישר לתוך עיניו, מבטה אדיש וסרקסטי, "אתה נמצא בחדר שלי כשאני לא נמצאת ויש לך גישה לכל הבגדים התחתונים שלי; משום מה, אתה תמיד יודע איפה הפיג'מה שלי נמצאת; כשאני מבקשת ממך לעזור בעבודות הבית אתה מתעקש לקפל כביסה וכמה פעמים הצעת לי עזרה במקלחת למרות שאין לי שום בעיה להתקלח בעצמי. כן, אתה בהחלט נראה לי סוטה, אז אפילו תחשוב על להציץ אני אדאג לענות אותך בצורה כזאת שאפילו השטן לא יציל אותך ממני. הבנת?".

אייאן היה מבוהל: "כן". הוא התעשת במהירות. "תזכירי לי לא לדבר איתך אחרי מבחן". היא גיחכה ופנתה לכיוון חדרה. "אבל מה אני אמור לעשות בינתיים? משעמם לי לבד!", צעק אחריה.

ג'ולייט חזרה תוך שניות, אוחזת בידה האחת מגבת, ובשנייה בגדים להחלפה. היא נעמדה מולו, מניחה את הבגדים על הספה ופורסת את המגבת כדי לקפל אותה. "אם משעמם לך אתה יכול לענוד ליורא את הקולר החדש נגד קרציות-שמתי אותו בשקית ליד הדלת- וכשתסיים, אתה יכול להבריש אותה קצת, היא מאוד אוהבת את זה. וגם את קולור, אתה יודע איך זה חתולים בקיץ...", היא סיימה לקפל את המגבת, הערימה אותה על הבגדים ונכנסה לחדר האמבטיה.

אייאן הביט בה בזעף. שוב היא מחלקת פקודות, הצוציקית. למה הוא לא יכול פשוט לשתות אותה וזהו? הוא הרהר בכך פעמים רבות; הוא גם היה עושה את זה אם לא היה מקבל פקודה מהאדון, להגן עלייה ולציית לה, להפוך את חייה קלים יותר ולהכין אותה לקראת פגישתה עם מי שעתיד להיות בעלה, אפילו שאינה יודעת זאת.

הוא גיחך. הטיפשה הקטנה מאורסת, ובכל זאת לא מפסיקה לדבר על הבחור ההוא שלומד איתה באותה כיתה. אייאן חייך כשנזכר במה שעשה כמה ימים קודם לכן, כשהיא הזמינה את הבחור ההוא ללמוד לבגרות. היא הבטיחה שהבית יהיה ריק ושלא יפריעו להם ללמוד, ואילו אייאן עשה הכל כדי להפריע להם להיות לבד: הוא העלים להם את הספרים בלי ששמו לב, גורם לג'ולייט לרוץ אחריו כדי להביא אותם; שידל את יורא לרוץ ברחבי הבית תוך כדי משחק והרגיע אותה רק לאחר חצי שעה; חמק למטבח והעלים את שני ספלי התה בדיוק כשג'ולייט התכוונה לקחת אותם איתה.

הוא לא עשה זאת בפקודת האדון, להיפך, האדון העדיף שארוסתו תבלה זמן עם חבריה האנושיים לפני שתאלץ להפוך לאחת כמוהו ולהשאר לצדו לנצח. לא, זו לא הייתה פקודה. הוא עשה זאת לשם הנאה. פניה של ג'ולייט המאדימות מכעס היו מראה מלבב. רק בגלל זה הוא משאיר אותה בחיים. וגם בגלל האדון.

"יש לך מזל שהאדון אסר עליי לפגוע בך", הוא קם מהספה וניגש לקחת את השקית שבתוכה היה הקולר וניגש לבצע את עבודתו.

נו? איך?

נכתב על ידי , 27/10/2011 14:56  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





7,450
הבלוג משוייך לקטגוריות: אהבה למוזיקה , סיפורים , ספרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לHinako אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Hinako ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)