גייהנום

קצת ארכיון. הקטע נכתב לפני חודשיים כמעט ומשום מה, עם ביאת החורף המזוגג, אני חש צורך להעניק בו מבט נוסף.

משחק מקדים

ראיתם את הפרסומת החדשה של הוועד למלחמה באיידס? על הצעירים שמחליפים נוזלים לפני שהם מחליפים שמות?

בשבוע שעבר ביצעתי בדיקת איידס. טקס התבגרות שבטי שכל הומו במאה ה21 חייב לעבור. (אל דאגה, אני בריא). הלכתי לוועד למלחמה באיידס. כשנכנסתי פנימה, בלי חיוך, בלי משחק מקדים, הישירה לעברי היועצת מבט רוטן, ביקשה ממני לשבת ושאלה "למה אתה כאן?". "להיבדק", עניתי לתומי. "עשית סקס פרוע? בלי קונדום? בלעת?" היא תקפה בתיאורים מבחילים שגרמו לי להתנועע בכסא. לפני שהספקתי לענות היא המשיכה במסע רגשי האשמה – "תחת השפעת סמים? השפעת אלכוהול? קוק? גראס?". פחד אלוהים.

"לא. לא. ולא". יריתי לעברה. "אני כאן, בדיקה שגרתית, פעם בשנה, אחריות" מלמלתי. לאחר שהבינה שלא מדובר בנער מתבגר שגילה את רזי הסקס אתמול או לחלופין בסקסמניאק שהבית שלו מעוצב בסגנון הדארק רום, היא שחררה אותי לדרכי בחיוך והרגעה אימהית. בכנות, קצת נבהלתי.

היועצת לא מיליטנטית מטבעה. היא לא רוויזיוניסטית ולא סחבקית של אפי איתם. פשוט למודת ניסיון. היא בטח פגשה בחייה מספר לא מבוטל של בחורים אומללים, חסרי אחריות, שנדבקו במגיפה בליל הוללות. הבעיה היא לא הסקס לכשעצמו. הבעיה היא טשטוש הגבול בין החלום לפנטזיה. שחרור הרסן. התזה הרשמית גורסת שסקס הוא דבר לגיטימי ואף רצוי. סקס חופשי משול לשחרור. שחרור הגוף מכלא השמרנות. שחרור המיניות החד מינית מהצו האורתודוכסי. אז למה לא להשתחרר? המדיניות היא זרימה. כולם הפכו לפלגי מים. "מחפש מ.. ועד...", "בוא נתחיל ונראה לאן נגיע". בדרך כלל זה לא נגמר בגן הורדים.

האהבה עברה התניה אכזרית. היא חטפה כל כך הרבה מהלומות שכבר קשה לזהות את דמותה המדולדלת. אין בנמצא ורתרים צעירים. סקס חופשי הוא אשליה נעימה. ולכן קשה להתנער ממנה. המחיר גבוה: סקס חופשי הוא מחסום בדרך לקשר ולא אופציה בדרך לקשר. ניכור עצמי ולא חיבור פנימי. העצמת הריגוש וסירוס הרגש. אשליה של חופש במסווה של דיכוי. וזה מקצין. המרחק מסקס בחדר חושך, לסקס נטול קונדום, לא רחוק.

מין הוא לא רק יצר. מין היא אנרגיה יוצרת, חולמת, חושבת. אנרגיה, שכשהיא מבוזבזת בברוטאליות מנוכרת בחיק זרים, נכחדת. האובססיה מרחיקה את הנשמה מעצמה ומהמציאות - ה"בועה" היא מקום נפלא לחיות בו. מלחמה? פערים? איידס? לא מעניין. מאות בני אדם הופכים לקורבנות הטרנד המיני. מי שעובר את גיל 30 נקבר בפח ההיסטוריה. מי שאינו מסותת, אינו על הלוח. מי שמשומש, נזרק לשוליים. אנשים הופכים לאמצעים.

אי אפשר להאשים את היועצת. יש לה עסק עם חבורה של דוריאן גריים שמעדיפים שהתמונה שלהם תתכער, שמעדיפים לשתות קוקטייל תרופות ולא לוותר על הסקס אפיל. חבורה שיודעת איזו בדידות מצויה בסוף החיפוש הבלתי נגמר אחר הגבר המושלם. כי אין גבר מושלם. ואי אפשר להפסיק. מספיק עם השדרוג, הגיע הזמן לשנות את העמדה הנפשית.

הפרסומת החדשה של הוועד למלחמה באיידס מקוממת בעיני. בגלל הלגיטימציה ההרסנית שהיא מעניקה לסטוצים. מכיוון שהיא מניחה מראש שאי אפשר אחרת. מצד שני, קונדום הוא עדיין הכרח.