| |
|
| 11/2006
זכרון פיצוץ
הסיפור קורע הלב של הדודה מלכה גרם לי להזכר בשני מקרים של שכחה מבאסת.
באג בראש
גיל 13, חננת מחשבים שכמוני חוסך שקל לשקל עבור נשחק מחשב.
ערב אחד, אחרי בי"ס כמובן, אני נוסע בקו אחד לת"א, יורד בסנטר, נכנס לבאג, עובר על מדפי המשחקים ובוחר אחד.
נפרד לשלום מאיזה 290 ש"ח.
שלום, שלום, חבר יקר.
הקניה עברה מהר מאד עבור נסיעה של שעה ורבע.
מה נעשה ?
וגם יש לי 10 שקליםםםם !!!1
התשובה פשוטה.
חנות "משחקי החלל" שהיתה בדיזנהנגוף !!!
הולך מהר.
פורט 2 שקלים ומשחק.
עוד 2 שקלים ומשחק.
עוד 6 ומשחק ומשחק ומשחק.
נגמר הכסף.
אני הולך לתחנת האוטובוס ומתחיל לחשוב.
אם האוטובוס יגיע מהר, אם יהיה לי מקום.
איזה כיף יהיה לשחק במשחק.........
רגע,
רגע !
המממששששחחחחחקקקקקקקקקק !!!!!!!!!!!
רץ חזרה לחנות,
אין משחק, אין ארנק, אין כסף אין כלום.
התבאסתי, ביקשתי כסף מחבר (לאוטובוס) וחזרתי הביתה.
אפשר להגיד שלמדתי את הלקח,
אני לא קונה יותר בבאג.
מחנה שמונים
כיוצא קורס מכים ב' של הנח"ל.
ביליתי זמן רב במחנה שמונים.
בשבוע המדובר הייתי אמור להיות בבסיס אבל ללא מגורים מיועדים וללא משימה ממשית.
עדיין, כדי להמנע מהבלתי נודע, באתי לבסיס כל יום עם תרמיל גב מלא.
ביום הראשון, התנדנדתי עם התיק ממקום למקום.
ובסוף היום יצאתי הבייתה.
ביום השני התנדנדתי עם התיק ממקום למקום וייצאתי הבייתה.
ביום השלישי, שמעתי בעצת חייל מאמש והשארתי את התיק בש"ג.
כמובן שהשבעתי את הש"ג שישים לב שלא מרימים לי את התיק.
באותו יום לא יצאתי הבייתה ו"עבדתי" עד מאוחר.
בסביבות השעה 0930, אחרי שסידרתי לי חדר לישון הלכתי לש"ג להביא את התיק.
מה שהתברר היה, שבסביבות 1400 מתחלף ש"ג.
שפתאום נראה לו שהתיק חשוד.
כשלא מצאו מישהו ליד הש"ג שלקח בעלות על התיק החליטו להזמין חבלן.
חבלן המשטרה סרק את התיק וזיהה מכשיר עם סוללות.
מיד כיוון את הרובוט, זה עם פצצות ה 50מ"מ ונכנס באם אמא של ה"מטען".
כך נמסרו לי בש"ג:
הפרטים של המקרה.
התיק הקרוע,
זוג מדים מחוררים
ומכונת גילוח פיליפס או יותר נכון...
פסיפיליפס
משש עד שישים - הנאה צרופה, לכל המשפחה.
גם כאן למדתי את הלקח - לא עוד בסיסים סגורים.
נ.ב. לא שזה עזר לי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
