|
גם אני דפקתי אחלמה !!!ח
אף אחד לא אומר לך שכשיש לך ילדים אתה מקבל מחלות כמו....
אפילו אין לי דוגמא לעוד מקרה שכזה באנושות כולה.
וככל שהמשפחה תגדל (מזל שאנחנו רק 3, לבנתיים), הסבב המחלתי רק הולך וגדל.
אולי פשוט צריך להסתובב עם השטוט בד הזאת על הפנים.
או להיות רופא, אלה פוגשים כל היום אנשים חולים ונדמה שאינם חולים אף פעם.
בטח יש איזה יום במהלך ה 7 שנים שהם לומדים רפואה,
יום בו לוקחים אותם לאיזה חדר חשוך ומספרים להם, לאור נרות,
את הסוד הגדול של, איך לא נדבקים במחלות.
אז הייתי חולה... והיה לי חום... והזיתי...
הזיתי Startup שאולי יעשה קצת כסף.
הזייה קצת מופרעת, אבל אני מאמין בה, קצת.
קצת מאד.
אז אכשיו אני בסדר.
לבנתיים.
עד שנתחיל סבב חדש.
powered by performancing firefox
| |
כמה מילים על זוגיות
כל פעם כמו מחדש אני נדהם כמה מזל היה לי במציאת בת הזוג שלי.
הטיפ של סבתא שלי ז"ל לאבא שלי היה :
אל תרדוף אחרי בחורות, תן להן לרדוף אחריך, אבל רוץ לאט.
אצל הסבתא השניה (שהיתה לי כמו אם) למדתי שהאורז הכי טוב שלה יוצא בסיר עם מכסה שלא מתאים.
ובעצם לא צריך לחכות למכסה שמתאים לסיר אלא לעבוד על זה שתהיה התאמה.
אני את ניר אהובתי הכרתי באינטרנט בתחילת 1999.
כמו כל הכרות אונליין רצתה ניר שהשיחות, שעברו לטלפון די מייד, תשאר וירטואלית ושלא נפגש.
בסוף שבוע מסויים, בו רציתי למסור לה את דיסק השירים של הלהקה שלי דאז (כדי לצבור נקודות).
קבענו שאשאיר לה את הדיסק אצל אחיה ושיש לי את כל החמשוש למסור לו את הדיסק.
הגורל קבע שאגיע למקום דקה לפני שהיא הגיעה.
למרות שלא ידעתי איך היא היתה נראית - היא קיבלה ממני תמונה ודי קל היה לזהות אותה ע"פ התדהמה.
לא אפרט כאן את שלל הדברים שעברו עלינו בדרך (אולי בהמשך) אבל אפשר להגיד שבכמה שלבים עשיתי דברים שמחייבים בעיטה.
שוב הגורל רצה שניר אהובתי ראה מעבר לדברים שעשיתי ואמרתי.
אני נתקל בכל כך הרבה אנשים יקרים שמחפשים אהבה וזוגיות אוהבת ובריאה.
חושב על המקריות שבפגישה, המוכנות של הצדדים, התזמון העדין...
ומברך על המזל שפקד אותי.
ומאחל אותו לאנשים שאני אוהב.
| |
סלון בלי אורחים
כריות כורסא על השטיח
20 ספרי ילדים על הספה
שני זוגות נעליים מסודרות בבלאגן.
ארבעה סלי כביסה.
מהם שלושה ריקים.
מזרן פעילות עליו מקופלים שלל כביסה.
שולחן כניסה עם חצי בית מפוזר עליו.
בקבוקי תינוק חצי מלאים.
ערימת טישו משומש.
בגדים מלוכלכים ערומים לתל.
קרש גיהוץ עם משקפי שמש ותרופה.
| |
זכרון פיצוץ
הסיפור קורע הלב של הדודה מלכה גרם לי להזכר בשני מקרים של שכחה מבאסת.
באג בראש
גיל 13, חננת מחשבים שכמוני חוסך שקל לשקל עבור נשחק מחשב.
ערב אחד, אחרי בי"ס כמובן, אני נוסע בקו אחד לת"א, יורד בסנטר, נכנס לבאג, עובר על מדפי המשחקים ובוחר אחד.
נפרד לשלום מאיזה 290 ש"ח.
שלום, שלום, חבר יקר.
הקניה עברה מהר מאד עבור נסיעה של שעה ורבע.
מה נעשה ?
וגם יש לי 10 שקליםםםם !!!1
התשובה פשוטה.
חנות "משחקי החלל" שהיתה בדיזנהנגוף !!!
הולך מהר.
פורט 2 שקלים ומשחק.
עוד 2 שקלים ומשחק.
עוד 6 ומשחק ומשחק ומשחק.
נגמר הכסף.
אני הולך לתחנת האוטובוס ומתחיל לחשוב.
אם האוטובוס יגיע מהר, אם יהיה לי מקום.
איזה כיף יהיה לשחק במשחק.........
רגע,
רגע !
המממששששחחחחחקקקקקקקקקק !!!!!!!!!!!
רץ חזרה לחנות,
אין משחק, אין ארנק, אין כסף אין כלום.
התבאסתי, ביקשתי כסף מחבר (לאוטובוס) וחזרתי הביתה.
אפשר להגיד שלמדתי את הלקח,
אני לא קונה יותר בבאג.
מחנה שמונים
כיוצא קורס מכים ב' של הנח"ל.
ביליתי זמן רב במחנה שמונים.
בשבוע המדובר הייתי אמור להיות בבסיס אבל ללא מגורים מיועדים וללא משימה ממשית.
עדיין, כדי להמנע מהבלתי נודע, באתי לבסיס כל יום עם תרמיל גב מלא.
ביום הראשון, התנדנדתי עם התיק ממקום למקום.
ובסוף היום יצאתי הבייתה.
ביום השני התנדנדתי עם התיק ממקום למקום וייצאתי הבייתה.
ביום השלישי, שמעתי בעצת חייל מאמש והשארתי את התיק בש"ג.
כמובן שהשבעתי את הש"ג שישים לב שלא מרימים לי את התיק.
באותו יום לא יצאתי הבייתה ו"עבדתי" עד מאוחר.
בסביבות השעה 0930, אחרי שסידרתי לי חדר לישון הלכתי לש"ג להביא את התיק.
מה שהתברר היה, שבסביבות 1400 מתחלף ש"ג.
שפתאום נראה לו שהתיק חשוד.
כשלא מצאו מישהו ליד הש"ג שלקח בעלות על התיק החליטו להזמין חבלן.
חבלן המשטרה סרק את התיק וזיהה מכשיר עם סוללות.
מיד כיוון את הרובוט, זה עם פצצות ה 50מ"מ ונכנס באם אמא של ה"מטען".
כך נמסרו לי בש"ג:
הפרטים של המקרה.
התיק הקרוע,
זוג מדים מחוררים
ומכונת גילוח פיליפס או יותר נכון...
פסיפיליפס
משש עד שישים - הנאה צרופה, לכל המשפחה.
גם כאן למדתי את הלקח - לא עוד בסיסים סגורים.
נ.ב. לא שזה עזר לי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
