| 7/2008
עדכונים אישיים
ביום ראשון עוברים דירה
שוב
לארוז את הכל זה פשוט סיוט
למצא את הזמן לארוז זה גם סיוט
בין זה שגילינו שכל התחנונים שנפנה את הדירה שנתיים לפני תום החוזה, "כי אנחנו כבר בחובות עצומים", היו שקר אחד גדול כדי למכור ולקנות דירה יותר שווה.
לבין זה שאת הדירה קנו מתנה ההורים לזוג צעיר שהתחתן בשבוע שעבר.
הצלחתי אחרי חודש לרדת מה-66.7 לכיוון ה 66 ואפיל היה לו 65.8 קטן.
עברתי עוד ריסוק בשבוע שעבר.
500 מכות שאולי יעשו את העבודה.
אין כמו לישון אצל מרדים.
בלי לקום למים, לבקבוק, ל"הצילו".
לישון, ולהתעורר לאט לאט.
מחר אני הולך לבדוק אולי למישהו יש איזה קצה חוט לגבי האין זיכרון שלי.
ד"ש לכולם
אני
| |
משחקי שעשוע 2008 - המציאות שלנו היא הסרט שלהם או ההיפך ?
 
משחקי שעשוע 2008 הוא רי-מייק אמריקאי כמעט זהה למקור האוסטרי משנת 1997 בויים במקור וגם עכשיו ע"י הבימאי האוסטרי מיכאל הנקל (CACHE).
הסרט בכיכובם של נעמי ווטס (21 גרם, הצלצול) אשר גם הפיקה וטים רות' (כלבי אשמורת), מספר על משפחה בורגנית המגיעה לבית הנופש ו"נהנית" מביקורם של צמד צעירים "משועממים" אשר עומדים להתעלל בהם עד צאת נשמתם.
הסרט העשוי בצורה מצוינת, משתמש בשלל טכניקות קולנועיות ע"מ להעביר את המסר ואת תחושת הטרור אל הצופה. החל בסצנת פתיחה אשר מרמזת לסרט הניצוץ, מוזיקה מתאימה, שוטים ארוכים, קטעי אוף-קמרה, בגדים לבנים לדמויות הרעות (רמיזה לתפוז המכאני) ועוד. הסרט הריאליסטי מראה לנו את מצב הנוער והתרבות העכשווית. זהו סרט אלים אך אינו בוטה, הוא לא אלים הוליוודי ולא אלים טרנטינו. האלימות בו עוברת בדיאלוגים העשויים בקפידה, בצילומים ובדמיון שלנו (ממש כמו הדקירות במקלחת של פסיכו).
הסרט מייצג את המציאות שלנו, בה אלימות מתרחשת כל הזמן ואנחנו צופים בתוצאות שלה בשקיקה ולא עושים דבר מלבד לשמוח שזה לא קרה לנו.
סרט מעולה, לדעתי, למרות שבקולנוע האמריקאי הוא די כשל.
כי מי רוצה להודות שהדרדרנו עד כדי כך.
שהרצח בקולומביין ורציחות והתאכזרויות אחרות הן בעצם באשמתנו.
| |
שמונה צדדים לאמת - Vantage Point
תקציר:
שמונה זרים עם שמונה נקודות מבט שונות מנסות להגיע לאמת מאחורי נסיון
התנקשות בחיי נשיא ארה"ב. תומאס בארנס (דניס קווייד) וקנת טיילור (מתיו
פוקס) הם שני סוכנים חשאיים שהתמנו להגן על הנשיא אשטון (ויליאם הרט)
בועידת פסגה היסטורית בנושא המלחמה העולמית נגד הטרור. כאשר הנשיא אשטון
נורה דקות לאחר הגיעו למקום המפגש בספרד, נוצר תוהו ובוהו מוחלט וחייהם של
אנשים שונים יתנקזו אל תוך המרדף אחר הרוצחים. בין הקהל הרב שבא לצפות
בהגעתו של הנשיא נמצא הווארד לואיס (פורסט וויטאקר), תייר אמריקני המאמין
כי קלט במצלמתו את הצלף. באזור אחר של האירוע נמצאת מפיקת הטלוויזיה רקס
ברוקס (סיגורני וויבר) שבאה לסקר את המפגש למיליוני הצופים האמריקניים.
בעוד הם ואחרים כמותם ששהו במקום חושפים את סיפוריהם, פיסות הפאזל יונחו
במקומם ? רק כדי לגלות את המניע המזעזע שחלחל מתחת לפני הקרקע.
כמעט ופספסתי את הסרט,
עם שם לא מי יודע כמה, וכרזה גם כן, הדבר היחיד שהחזיר אותי לסרט היתה העובדה ששמעתי שזורר משחקת בו בתפקיד ראשי.
הסרט קצבי, עשוי מצויין,
למרות שיש בו מספר צמית צפויים מראש הוא עדיין מצליח להחזיק את הצופה בעניין.
דבר לא קל לאור העובדה שהסרט עשוי/ערוך בצורה מאד מסויימת.
| |
The Happening - ביום שזה יקרה
ת
קציר:
זה מתחיל ללא התראה מוקדמת, נראה כאילו זה הגיח משום-מקום... תוך מספר
דקות פורצת בערים הגדולות בארה"ב סדרה של מיתות חסרות כל הגיון, המקפיאות
בהרסניות שלהם. מה הדבר שגורם לרציחות המסתוריות הללו? האם הן חלק מהתקפת
טרור, סוג של ניסוי שכשל, איזשהו וירוס קטלני? עבור אליוט מור (מארק
וולברג), מורה למדע בבית-ספר תיכון בפילדלפיה, מה שחשוב הוא למצוא דרך
להימלט מהתופעה המסתורית והקטלנית הזו. למרות שהוא ואשתו אלמה (זואי דשנל)
חווים תקופה לא קלה בחיי הנישואין שלהם, הם יוצאים לדרך, לכיוון החוות
בפנסילבניה, שם הם מקווים שיהיו מחוץ לטווח ההשגה של התופעה המתפשטת.
במהרה הם מגלים שאף אחד בשום מקום אינו בטוח. רק כאשר אליוט מתחיל לגלות
את טבעה האמיתי של התופעה ואת טבעו של מה ששחרר את הכוח המאיים כרגע לחסל
את האנושות כולה - הוא מגלה שביב של תקווה, שיוכל להציל אותו ואת משפחתו.
הסרט קיבל ציונים רעים מאד בארץ, וגם בחו"ל המצב לא מי יודע מה (5.4 ב IMDB אחרי כמעט 30,000 הצבעות).
משום מה הסרטים של שימאלן שהביא לנו את החוש השישי לא מתקבלים טוב.
אני באופן אישי, מאד אוהב את המחשבה המקורית מאחורי היצירות.
את שני הראשונים שלו לא ראיתי אבל אחריהם הגיעו : החוש השישי, סטיוארט ליטל, בלתי שביר, סיינס, הכפר, נערה במים, ביום שזה יקרה וכעת עובד על יצירה דמיונית חדשה.
הסרט נוכחי טוב, לא מצויין אבל שווה צפיה לכל מי שאוהב לראות יצירה מקורית גם אם היא לא מושלמת.
בסרט קטעים קשים לצפיה אך אינם באים להגעיל את הצופה אלא להכניסו למצב הנפשי של הדמויות המרכזיות.
ממש כפי שעשה בכשרון רב בסרט סיינס.
איכזב אותי הקו המקשר שבחר שימלאן עבור הסיפור, ממש כמו שדחק בלחץ את כל הקו הדתי לתוך סיינס, כך סיפור האהבה אינו מרגיש מאולץ מידי, הוליוודי מידי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
