"כשגוזלים מתחילים לעוף

הציפורים הבוגרות מוציאות אותם מהקן.

אני כבר יודע לעוף"

 -סתם משהו שחשבתי לי בתחילת השבוע. היה חשוב לי לכתוב את זה .

אחרי טיול שנתי אורט שפירא. הבנתי עוד קצת... כל החיים שלי האשמתי את עצמי בכל מה שקורה לי במשך השנים, ואני אומר את זה בנימה אופטימית. את כל מה שיש פה. יכול להיות שלא הכל באשמתי, למרות שהרבה  כן, וזה עובדות אבל בסדר, אין מה לעשות.

בשביל לסיים את כל התקופה עשיתי שינוי אחד אחרון, אחרי כל המחשבות, המעשים, הדיבורים, שמירת הנגיעה... חתכתי.

ולא, אני לא מתכוון לורידם, הסתפרתי. קצר קצר. לסיים הכל צבעתי שיהיה קצת יותר יפה  P: בהתחלה רציתי חצי-חצי : חצי אפור חצי שחור. אבל הספר לא היה מוכן, אמר שיהיה מצחיק, אז התפשרתי על אפור רק בקצוות... השיער קצר ואני מרגיש שהקרבן היה שווה את זה, אני חוזר להיות אור, דארקקי שאתם מכירים :]

אני מודה לכולכם ,לנאקאמה, לאורט שפירא ולחברים בכללי. סיימתי תקופה, אני לא כועס על אפאחד, גם לא על עצמי.

יאללה ביי D=