הקלטת שלי של קווין,A Night at the Opera , עדיין קיימת (בצד השני Wish You Were Here של פינק פלויד), אבל השירים מתנגנים בה איטיים יותר. היא עייפה.
כשהייתי בת 15 היא הייתה חדשה וחרשתי עליה. השתגעתי על האופראיוּת של "סקרמוש, סקרמוש" (Bohemian Rhapsody). א', שהיה אז ידידי ואהובי הנכזב (למרות שהוא אהב אותי בחזרה), לא אהב "פופ", אבל את השיר הזה הוא הסכים לקבל בגלל הקטע ה"קלאסי" שבו. (רק על הקטע של הגיטרות החשמליות שמתחיל מיד אחריו הוא אמר: "חבל...".)
Bohemian Rhapsody:
א' סיים תיכון נסע לטיול בחו"ל עם שני חבריו הטובים. בשיחת טלפון טרנסאטלנטית אמרתי לו "אני אוהבת אותך" והוא אמר בחזרה, אבל כשהוא חזר כבר הייתי חברה של ע'. (להגנתי ייאמר שאני בטוחה שלא היה קורה כלום גם אם הייתי נשארת פנויה בשבילו).
ליום הולדתי השישה עשר החבר שלי הביא לי במתנה את Queen 1, התקליט הראשון שלהם – והנה Keep Yourself Alive הנפלא משם. תמיד הצחיקה אותי השורה "Well I loved a million women in a belladonic haze":
אבל האלבום שהכי מתקשר לי עם החבר הזה, ע', הוא דווקא A Day at the Races, הקלטת שהיינו שומעים באוטו, וכשהיינו מגיעים לשיר Drowse, עם הסלייד-גיטאר הממכרת שבהתחלה והעצלות המתוארת שם (Its a fantastic drowse of the afternoon Sundays...) היינו מחנים את האוטו, משתרעים, מוציאים את הרגליים מהחלון ומעשנים סיגריה במנייריסטיוּת הראויה. (ואחר כך נכנסים ל"פרגוד" לג'ם-סשן של שישי בצהריים.)
יום אחד ע' בא אליי עצוב ולבוש יפה במיוחד, ואמר לי שפרדי מרקורי מת. התהלכנו כל הערב באבל כאילו זה היה מישהו שאנחנו מכירים.
מאוחר יותר, כבר לא עם ע', התמכרתי גם לאופוריה של Don’t Stop Me Now:
והתרגשתי מתחושת האין-מוצא שמספקת גם היא מין ייאוש אופורי ב-I cant live with you.
אבל מה שמתקשר לי עם קווין יותר מכול, עם הנוסטלגיה שהם מעוררים בי, הוא אותו שיר נפלא שכבר הזכרתי, Drowse (המילים והמנגינה של רוג'ר טיילור), שעוסק הוא עצמו בדיוק באותו מבט לאחור. והנה הוא במלואו:
It's the sad eyed goodbye
Yesterday's moments I remember
It's the bleak street,week kneed partings I recall
It's the mistier mists the hazier days
The brighter sun and the easier lays
There's all the more reason for laughing and crying
When you're younger and life isn't to hard at all
It's the fantastic drowse
Of the afternoon Sundays
That bored you to rages of tears
The unending pleadings
To waste all your good times
In thoughts of your middle-aged years
It's the vertical hold all the things that you're told
For the everyday hero it all turns to zero
And there's all the more reason
For living or dying when you're young
And your troubles are all very small
Out here on the street we'd gather and meet
And scuff up the sidewalk
With endlessly restless feet
Half on the time we'd broaden our minds
More in the pool hall
Than we did in the school hall
With the down town chewing gum bums
Watching the night life the lights and the fun
Never wanted to be the boy next door
Always thought I'd be something more
But it ain't easy for a small town boy
It ain't easy at all
Thinkin' it right and doin' it wrong
It's easier from an arm chair
Waves of alternatives wash over my sleepiness
Have my eggs poached for breakfast I guess
I think I'll be Clint Eastwood
Jimi Hendrix he was good
Let's try William the Conqueror
Now who else do I like?
לי ע. ל- Music-Alley
בבלוג זה
בכל הבלוגים
