אני לא אשכח את הפעם הראשונה ששמעתי או יותר נכון ראיתי את קייט בוש, סוף 1989 בטלויזיה הישראלית עושים תוכנית לסיכום העשור ובקטגוריה של זמרת העשור יש שתיים בפסגה. מדונה כמובן וקייט בוש,שני השירים ששודרו אז היו
Running up that hill
ן Wuthering Heights -
המומה צפיתי בדמותה הקטנה והיפה רוקדת בוירטואוזיות האזנתי לקול הבדולח אבל אני זוכרת שבעיקר
הוקסמתי מהמוסיקה.
יום אחר כך אני כבר הולכת לדי ג'י של המושב (מסיבות כיתה בבית העם,אורגן אורות,טייפ דאבל קאסט)
ומקליטה אצלו את The kick inside ואת The sensual world שיצא באותה שנה. אצלו זה היה על תקליטים כמובן.
חוזרת הביתה בהתרגשות,אין אף אחד בבית,הולכת למערכת שבסלון ושמה את הקסטה, מעבירה עד שאני מוצאת את Wuthering Heightsומקשיבה, מעבירה אחורה בסוף השיר ומקשיבה שוב, לא שובעת,שמעתי את זה איזה שבע או שמונה פעמים עד שריחמתי על השכנים.
לאח של הדס מהקיבוץ יש תקליטים של קייט,אני לוקחת אותם ומתענגת על העטיפה הנפלאה של Never for ever ויושבת אחרי צהריים שלמים עם המילים ומילון עברי אנגלי, מפענחת את האנגלית הבריטית שלה עם מונחים כמו solicitor ו doom , נשאבת לעולם הדמיוני וההזוי שלה - שכן לקייט דמיון עשיר ומפותח ביותר.
מעט מאוד מהשירים שלה מדברים על חוויות אמיתיות - מה שמתקשר לעובדה שהיא היתה ילדת פלא שהתגלתה בגיל 13 או 14 ע"י דייב גילמור מהפינק פלויד שהיה ידיד המשפחה, ובגיל 16 כבר הוחתמה על חוזה בחברת תקליטים.
שלחו אותה לשיעורי ריקוד אצל לינדזי קמפ, שיעורי משחק ופנטומימה, ובגיל 19 היא הוציאה את .The kick insid השמועה מספרת שבחברת התקליטים רצו להוציא את The man with the child in his eyes בתור הסינגל הראשון ואילו קייט התעקשה (ובצדק) על Wuthering heights שעד היום נחשב לאחד הלהיטים הגדולים שלה.
לאחר שנה היא הוציאה את lionheart שנחשב לפחות משמעותי מ The kick insideלמרות שכיום לאחר שמיעות חוזרת גיליתי שם כמה פנינים כמו Hammer horror ו Don't push your foot on the heartbreak -
והלהיט Wow
קייט בוש אינה מהססת לנגוע בנושאים שנחשבים לטאבו דווקא באלבומים הראשונים שלה. קשה להאמין שבילדותה ביורקשייר היא באמת נתקלה בגילוי עריות (בשיר The kick inside) או בפדופיליה ( (The infant kiss ובכלל לחלק גדול מהשירים שלה עלילות סיפוריות שלא קשורות לכלום בחיים שלה.
האלבום הבא שהיא הוציאה נקרא The dreaming ולא זכה להצלחה מסחרית ובצדק. זה אלבום אקספרימנטלי לחלוטין בלי להיטים שאפשר לזכור כיום,אני כמובן מאוד אוהבת אותו כי הוא משלב הרבה צלילים אלקטרונים ואנחנו מדברים כאן על 1982, אין ספק שהיא הקדימה את זמנה, הנהדרת.
ועכשיו אנחנו מגיעים לאלבום הטוב ביותר שלה-The hounds of love
אני לא יודעת למה זה קרה בכזה איחור אבל עובדה - אני גיליתי אותו רק בגיל 19 כשגרתי בגרמניה עם י' (החבר ההומו) ואני זוכרת אותנו שוכבים על המיטה בחושך בדירה שהיתה לנו בקלן, מקשיבים לחלק השני (האלבום מתחלק לשניים,החלק הראשון The hounds of love שהוא יותר קליט ומלודי והחלק השני The ninth wave שנחשב ליותר רוחני ונסיוני) ומרחפים, פשוט ככה (אולי עזרה לנו העובדה שלפני זה עישנו גראס הולנדי משובח עם פרחים סגולים) ואז כשהתחיל השיר הקלטי Jig of life פשוט קמנו מהמיטה והתחלנו לקפץ שלובי זרועות.
האלבום הבא שהיא הוציאה ב-1989 נקרא The sensual world וכאמור הוא דווקא היה אחד הראשונים שהכרתי ואהבתי אותו, קסום ובאמת חושני ובו קייט משלבת הרכב שנקרה Trio Bulgarka שכמשתמע משמו מורכב משלוש בולגריות המפליאות בזמרתן.
את האלבום הבא-The red shoes אני לא מכירה ולמען האמת מהמעט ששמעתי הוא גם לא יותר מדי מענין
אבל Nobody is perfectמותר גם לך לפשל לפעמים קייט אהובתי.
בהפרש של 12 שנה היא מוציאה את Aerial דיסק כפול ומורכב שעוד לא הכרתי לעומק (והאמת שגם אין לי כוח לכתוב יותר). אני רק יכולה להגיד שהשיר שהכי אהבתי מתוכו נקרא sunset .
ותודה קייט שאת הופכת את החיים שלי ליותר מרגשים ומלאי יופי.
לסיום-אחד הקליפים הכי הזויים של קייט בטלויזיה היפנית שבו היא לא מוציאה צליל מהפה אלא רק רוקדת (איכות מזעזעת אבל אם אתם חובבי קייט חובה לראות). מוכיח שלאישה הזאת יש חוש הומור (אנגליה בכל זאת) ושהיא סקסית לאללה.
המעדומה ל- Music-Alley
בבלוג זה
בכל הבלוגים
