אוי, אני מפוצצת.
פיטמתי את עצמי, אני מרגישה כה נכה עכשיו, אני לא יכולה לזוז.
באותו הרגע זה נראה הדבר הנכון לעשות, לאכול מגש שלם של דברים טובים.
לאחר שעה זה נראה כמו חטא!
וזה לא שאכפת לי מקולוריות וכו' אני יכולה לאכול בכיף כמה שבא לי (תודה לאלוקים על מטבוליזם מהיר) אבל אוי ווי! זה עצוב כמה שבנאדם יכול להאכיל את עצמו בלילה...כל שעה עגולה.
טוב, האמת שזה מה שיש לי לעשות. אני מפטמת את עצמי טוב טוב לקראת הצבא, אני דווקא עושה עבודה לא רעה מרבית הזמן. אני בונה לרדת במשקל בזמן הצבא כי אני לא אוכל דברים עם קנקן שמן, או לחיות על במבה מהשקם במשך שנה ו-10 חודשים.
זאת האופציה היחידה שנשארה, להביא מלפפון וגמבה מהבית.
בנימה מצערת זו (דיבורים על צבא), אני מתגייסת עוד 3 חודשים =((
אבאל'ה לא נותן לי לשכוח את זה בשנה האחרונה וכבר מכין אותי לקראת הטירונות. למשל, הוא יכול להתקמצן עליי ולא לתת לי כסף לצאת למקומות בטענה שבצבא גם ככה אני אהיה עייפה ולא ארצה לצאת.. אז צריך להתרגל לזה מעכשיו.
הוא יכול גם להכין אוכל ממש גרוע, גם, בשביל להכין אותי לארוחות גורמה צבאיות.
משום מה יש התעקשות על זה שאני אשטוף את הבית ואבשל כל היום, כהכנה לטירונות מטבח.
שלא נדבר על לסגור את הבוילר כל פעם שהוא רואה את המנורה האדומה הקטנה שנדלקת בזמן שהבוילר דלוק, כמו שור שמנפנפים לו עם מטפחת אדומה, כי אני צריכה להתרגל להתקלח עם מים קרים , אני לא אהיה מופתעת אם חודש הבא הוא גם יעמוד מחוץ למקלחת עם סטופר
אבללל, כל זה מתגמד ליד "מה את הולכת עכשיו באמצע הלילה לשירותים?! מה תעשי בצבא??"
יאללה השמש כבר בחוץ, וזמן השינה כבר מזמן עבר את 20:30.
אני אלך להתקלח כל עוד אבאל'ה בעבודה.
מקלחת נעימה ולילה דב!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
