לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

I hate how much i love you boy



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2011    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   




הוסף מסר

8/2011

נראה שכל מה שחשוב לי..לך הוא מיותר



זה קורה לכולם או שזה קורה רק לנו?
לפעמים אני חושבת שאנחנו נמצאים בבועה משלנו
זוג כמו כולם, אוהב? נאמן?
לפעמים יש ריבים, לפעמים אין זמן
אבל מה שבולט זה דווקא הדבר
שכל מה שנראה חשוב לי, לך מיותר

הודעת בוקר טוב בבוקר, להראות לך שאתה הדבר הראשון בראשי
הודעת לילה טוב בלילה, שתדע שנרדמתי שאתה עוד איתי
לספר שהתגעגעתי כי עוד יום בלעדייך עבר
לספר שלא בגדתי שתדע שאמון אצלי הוא דבר יקר
לזרוק לך מחמאות שתבין כמה יפה אתה בעיניי
לומר לך תמיד שבלעדייך יהיה קשה מדי
סתם להתקשר לשאול מה קורה באמצע היום
להגיד לך שהופעת לי באמצע עוד חלום
לנשק אותך על השפתיים ליד כולם
שיראו שיש לי את הבחור הכי שווה בעולם
לשבת איתך מחובקת ולהרגיש את החום
כי שאתה קרוב אליי זה פשוט עושה לי את היום

זה דברים קטנים כאלה, לא יותר מדי קשים
הם חשובים לי תמיד אמרתי, ולך מיותרים.
אולי הבעיה אצלי או שאצלך זה הדבר
יכול להיות שגם הקשר הזה חשוב לי
ולך הוא מיותר.

נכתב על ידי , 27/8/2011 13:23  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ככה זה איתך


וכמו בלחיצת כפתור את מציתה אותי,
מילה שלא במקום או טלפון שלא צלח.
כמה קל לגרום לאותן המחשבות לרוץ בתוכי,
זיכרונות של שינה באלכסון ולילות שתייה בקצה הבר.

המילים שנזרקות לאוויר, הכעס שמציף את חלל החדר.
לשבור את הצלחת, את הכוס ואת הצלוחית, לומר אשמדאי.
הסתערות החוצה בטריקת דלת ושקט כה רועש שלא נותן מנוח.

הספסל המוכר בחוץ ממתין לי בשנית, השקט שהוא מעניק
והסדר הנחוץ במחשבות שעד לפני רגע התקוטטו זו עם זו.
מחשבה על לב בוכה בין הכרים, דמעות אשר מרטיבות את הסדין.
הכעס שוכח, שוכח על מה כעס מלכתחילה.

הדלת נסגרת מאחוריי בשקט, מביט בך ישנה שם בין כרית לדמעה.
תופס מקומי לצידך ומעיר אותך בחשש, חושש מהמילים שעדיין תלויות
כוילונות בחדרך. מילים של להט הרגע, מילים של אדם אחר השוכן בתוכי.

העיניים הללו שמביטות בי, מכירות אותי ומשכרות אותי.
היד מושטת אל פני, ספק סוטרת ספק מלטפת.

מילות סליחה נלחשות, מכינות את הבמה למילות השיר שלנו.
תופס מקומי לצידך כבכל לילה, נותן לידי לחבק ולומר את מה
שליבי לא יכול לתרגם למילים.

נכתב על ידי , 27/8/2011 13:09  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

בת: 32

ICQ: 253480018 



תמונה




9,676
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפוץP: אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פוץP: ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)