וזה לא טוב.

לא טוב בכלל...!

את כרטיס האשראי כמעט וביטלו. למשוך כסף מהכספומט אני כבר לא יכול.

הבית כמובן כמעט וריק מאוכל. אני ניזון בעיקר משאריות שאגרתי עם הזמן ומהקופה הקטנה שמפרישים עבורנו בעבודה. כבר שבועיים שלא הייתי בסופר ורכשתי מוצרי מזון ושאר מצרכים.

למזלי נשארו לי קצת שטרות יורו מהנסיעה לצרפת לפני כשנה. חלק המרתי היום לשקלים, כך שזה נתן לי קצת אוויר. הצלחתי לקנות לחם, חלב ואפילו להסתפר.  

התחילו להעיר לי שירדתי קצת במשקל. לא נראה לי שהמצב באמת עד כדי כך גרוע...

בימים הקרובים כנראה ואגש למס הכנסה לתאם שוב את ניכויי המס ואולי אצליח להשיג מהם קצת החזרים. ייתכן מאד והם חייבים לי קצת ותיאום המס יאזן לי שוב את הניכויים ויכול להיות שאתחיל להרוויח.

ככל הנראה לעת עתה, אין סיכוי  לוותר על אחת העבודות. מה שאומר, להמשיך להיות פעיל 20 שעות ביממה...

השותף שלי בעבודת הלילה.

מצא לפני כמה חודשים עבודה הרבה יותר רווחית ומשתלמת. כך שלא מזמן החליט לעזוב. החלטה סופית שכזאת.

סוף החודש הוא יעזוב. ואני שרוצה כבר משהו כמו שנתיים, לא ממש מצליח להשאיר זאת מאחור. כבר שנתיים מנסה לבדוק, אולי המצב שם ישתנה וישתפר, אבל זה לא קורה...

העבודה היומית לא יציבה, מנסים בעקיפין להוריד לי שעות עבודה, כך שזהלכאורה יראה חוקי. אז בעקרון עבודה כזו לא יכולה לממן אותי.

מה שאומר שצריך שוב להתחיל לחפש עבודה אחת, יציבה ונורמלית. החיפושים מתישים אבל כדי להתקיים בעצמאות זה מה שצריך לעשות...