וואו ככה לא חשבתי שיראו החיים האזרחיים שלי...
רגע שנייה... על מי אני עובדת?
ככה בדיוק חשבתי שייראו החיים האזרחיים שלי בהתחלה לפני המציאת עבודה.
נראה שלמצוא עבודה= לפתור את כל הבעיות בחיים.
אבל למה פעם אחת.... פעם אחת!
אני לא מסוגלת להינות ולאהוב את המצב הנוכחי.
אז ביגדיל- אני אזרחית מובטלת!
עוד לא עבר שבוע..
למה אני חייבת להיות כל כך מאורגנת ולחפש לעשות משהו בכל רגע ודקה ושנייה בחיים ולא מסוגלת פשוט...
לקחת חודש הפסקה.
אני גם מאוד חושבת שאין לי כסף.
כי אין לי כסף.
אבל יש לי קצת כסף.. מהמענק שחרור.
זהו, החלטתי שאני לא אוכלת יותר בחוץ! זה בזבוז כסף טהור ומעכשיו...
אני רק שותה בחוץ :)
משעמם לי.. ואני... במקום להתענג על השעמום הנוראי והמאושר הזה....
בוכה עליו.
כן.
יש לי בעיות קשות.
מסקנה?
צריך לעשות דברים.
שזה אומר... שאני כנראה אשרוץ כל היום בחדר כושר...
שזה אומר... ללכת לים, גם אם זה לבד וסתם.. לקרוא ספר, לשמוע מוזיקה ולנמנם.
שזה אומר... לקנות קלידים ולנגן על גיטרה וקלידים כל היום.
שזה אומר... ללמוד. וואו אני חייבת איכשהו להפעיל את הראש הכל כך מנוון שלי.
שזה אומר...
לא להתעלם מעצמי ולהדחיק את שאלות העתיד שמציקות לי ולשבת ולחשוב עליהן. לבד. בשקט.
שזה אומר...
שאם מחר אני קמה ב6 בבוקר שוב אז אני פשוט אקום ואלך למכון וסעמק מה נראה לי שהתעוררתי מתוך הרגל ב6 ורבע בבוקר והתהפכתי שעה במיטה?!
וכן.. זה אומר למצוא עבודה כבר.
אבל לא לאכול את עצמי אם זה לא יקרה בחודש הקרוב...
כי עוד לא עבר שבוע!