שלושה ימים קצת מוזרים.
שלושה ימים מדהימים ככל הנראה...
החזרה למוזיקה הזו מעוררת את כל החושים בקטע אחר לגמרי.
אז יום ראשון.. בזמן שככל הנראה לא עשיתי הרבה, לא עשיתי כלום.
חוץ מלצאת קצת ולקבל את ה- הארה של החיים וכנראה לחייך כל כך הרבה....
בידיעה שיום למחרת הולך להיות עוד יום גדול. יום נפלא.
הכל נראה פתאום כל כך ברור..
הזמן חלף עוד קצת... הולכים לישון, במן חיוך מטומטם.
והאמת? לא נרדמים כל הלילה,
והולכים למבדק אמינות מטופש לבדוק שלא גנבתי, או עישנתי משהו..
והולכים לנמנם אצל אחותי לכמה שעות...
הולכים לאכול פסטה ממש טעימה באחת המסעדות הקרובות,
ואז... מגלים שהשותפה שלה מעריצה פריקית בקטע אחר של pearl jam.
ומזה אומר?
שהגיטריסט שלהם, מייק, הביא לה את התוף מרים של הלהקה, והחזקתי בו בידיים רועדות ועיניים רטובות.
ומזה אומר?
שהם הקדישו לה את הפלייליסט של ההופעה..
ומזה אומר?
שיש לה חמישה מפרטים שלו! וניגנתי עם אחד מהם...
לנגן עם מפרט של הגיטריסט האגדי של פרל ג'אם...........
ומה מנגנים?
כמובן בהשראת מה שהולך להיות היום בערב, ועם העובדה שמחזיקים גיטרה אקוסטית איכותית,
ולא הדבר המעפן הזה שיש לי בבית שמתיימר להיות גיטרה אקוסטית,
בלי לחשוב פעמיים להתחיל לנגן את under the bridge של רד הוט...
(שמתלווים בפרצופים מקנאים של אחותי שלא מגיעה להופעה..)
ועוד.. ועוד..
ואז ההופעה.
ההופעה הכי גדולה שהייתה אי פעם בארצנו הקטנה! ביחד עם עוד חמישים אלף איש שכל אחד מחכה שנים,
כן, פשוט שנים כדי לשמוע את הצלילים שכל כך קיווינו להם.. וקיבלנו אותם. קיבלנו בגדול, בענק!!
כל הג'אמים המדהימים שלהם... can't stop שהיה על סף השלמות.
by the way שפשוט התחילו להשתגע ולרקוד חמישים אלף איש.
under the bridge שלווה בכל כך הרבה אורות טלפונים ומצתים ושירה של הקהל בהתרגשות עצומה...
californacation (או איך שלא כותבים את זה..) שהתחיל בג'אם מהמם שגרם לי להיות על סף דמעות..
וההדרן המשגע, והשיר האחרון give it away ששוב גרם לכולנו להשתגע ורק לקוות שלא יגמר..
וכשנגמר המחשבה היחידה שהייתה לי בראש- מתי הולכים שוב להופעה שלהם?
והם היו מטורפים.. פלי הבסיסט עשה כל כך הרבה שטויות, כן כולל הליכה על הידיים, והריקודים שלהם..
וצ'אד שזרק את המקלות שלו בגבהים שלא ידענו שאפשר להגיע אליהם! (שנים של אימונים, אה?) שתופף בצורה מדהימה.
והאזכורים על הילל, הגיטריסט הראשון שלהם... יליד הארץ הזו.
וביצוע של שיר שהיה גם איתו.. me & my friends שהיה ענק.. ענק.. ענק.
והתאורה והכל... היה מדהים. מדהים. מדהים.
בא לי לחזור על היום הזה שוב. ושוב..
ושוב.
ושוב..
ואולי עוד כמה פעמים.
ועכשיו התחיל לו יום שלישי הנפלא של השבוע הזה.
בטלפון שעברתי את המבחן אמינות, ומחר.. סוף סוף. חוזה, קליטה, איך שלא קוראים לזה.
שבוע הבא ראש השנה... והשנה הזו, הולכת להיות טובה,
הולכת להיות שנה מדהימה.
השנה הכי טובה שהייתה לי ב20 (אפילו 21) שנים אחרונות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
