הממ אני ידעת שזה פרק קצר והכל, פשוט לא ממש יוצא לי לכתוב..אבל פרק הבא יהיה ארוך כמו תמיד =))

"ליאור מה אתה עושה?" אמרתי לליאור כשאני מזיזה את הידיים שלו מהחזה שלי.

"נו ליאן אני יודע שאת רוצה את זה" הוא אמר לי וראיתי שהוא שיכור תחת.

"לא ליאור אני לא רוצה את זה וכמו שאני מכירה אותך אתה תצטער על זה" אמרתי בעוד ניסיון להעיף לו.

הוא הזיז את הידיים ואחרי כמה דקות שוב התחיל והפעם גם ניסה לפתוח לי את המכנסיים.

"ליאור דיי" אמרתי לו והרמתי את קולי כבר אבל הוא לא הקשיב.

"דייייי" צעקתי לו וברחתי לשירותים.

התחלתי לבכות כשעלו לי בפלאשבקים מאותו האונס, מהאנס הערבי שהשאיר אותי עירומה במחסן הנטוש.

בכיתי עד שהתייבשתי ואז מיטל דפקה בדלת.

"ליאני? את כאן?" היא שאלה.

לחשתי כן ופתחתי את המנעול.

"מה קרה יפה שלי? למה את בוכה?" היא שאלה בלחץ וחיבקה אותי.

שוב התחלתי לבכות בלי יכולת להפסיק.

"די, די מאמי..תירגעי יפה שלי" היא לחשה לי וחיבקה אותי.

אחרי חצי שעה יצאנו מהשירותים והלכנו לחדר שלי.

שטפתי פנים, הורדתי את האיפור שנמחק וסיפרתי לה. היא חיבקה אותי ולא אמרה כלום.

"טוב די אני לא יכולה להתחיל להעלות זיכרונות מהכל, נכון?" אמרתי בשקט וניגשתי לתקן את האיפור.

כשחזרנו לסלון ראיתי את דניאל שמנסה להשתלט על כולם בניסיון לא כ"כ מוצלח.

"דניאל מה קורה פה?!" צעקתי לו.

"כולם פה שיכורים תראי הם הורסים הכל" הוא צעק לי חזרה.

לא ידעתי מה לעשות אבל הייתי חייבת לעצור את הבלאגן הזה.

פתאום דפיקות בדלת.

"משטרה! תפתחו" אמרו מאחורה והלב שלי ירד.

ניגשתי ופתחתי את הדלת.

"מה קורה פה?" דיבר אליי שוטר שנראלי בסביבות גיל ה40 או 50 ומאחוריו עמד אחד צעיר.

"לא כלום, מסיבה שיצאה מכלל שליטה" עניתי מנסה להתגבר על רעש.

"טוב 3 בלילה כולם להתפזר" הוא אמר לי.

"תנסה לפזר אותם אתה. אני לא הצלחתי" השבתי ביובש.

-

"יואוו איזה בלאגן נשאר פה" אמרתי למיטל שקמנו בבוקר.

"לכי תעירי את דניאל שירד לעזור לנקות" אמרתי בפיהוק.

כעבור רבע שעה שניהם ירדו, היא בפיג'מה הוא בבוקסר.

"יאלה דניאל, אין הרבה זמן" אמרתי וניגשנו למלאכה.

דניאל דאג לסלון, מיטל לחדרים ואני למטבח. כשסיימנו לנקות היו לנו 5 שקיות זבל מלאות.

"טוב דניאל תוציא את זה כי אני גמורה" אמרתי וצנחתי על הספה.

"גמאני" הוא ענה ונפל עליי.

"ליאן ההורים שלך חזרו" מיטל הגיעה בריצה לסלון.

"טוב תביא" דניאל אמר והכניס את כל השקיות  למחסן שבמרפסת "אני יוציא את זה אח"כ כשהם לא יראו".

-

"
יואו תראי כבר 9, נראלי אני ילך הביתה" מיטל אמרה לי.

"למה? תשני אצלי עוד יום, מה אכפת לך?" השבתי.

"לא יודעת. טוב חכי אני יתקשר לאמא שלי" היא אמרה ויצאה מהחדר.

"את יוצאת היום לאנשהו?" דניאל שאל בעודו מציץ מפתח הדלת.

"אממ לא יודעת, נראלי שכן,למה?" עניתי בלי להסתכל עליו אפילו.

"לא יודע, סתם שאלתי. אמא קוראת לך דרך אגב" הוא אמר ויצא.

עזרתי לאמא שלי לפנות את השולחן והכנסתי את הכלים למדיח.

"טוב, אני נשארת אצלך גם היום. לאמא שלך אין בעיה, נכון?"

"ברור שלא" עניתי בחיוך והמשכתי לשבת על המחשב.

לאחר כמה דקות הפלאפון שלי צלצל.

"מיטל תעני אין לי כוח לקום" אמרתי לה והיא ענתה.

שמעתי רק חלקים מהשיחה אבל ניחשתי שזה ליאור.

"הוא רוצה שנצא" היא אמרה לי. "באלך?" היא המשיכה.

"סבבה, למה לא?" אמרתי וכעבור עוד כמה דקות היא ניתקה.

"עוד חצי שעה אנחנו צריכות להיות מוכנות, יש מסיבה באומן." היא אמרה לי.

ראיתי שהשעה 9 וחצי, כלומר ב10 אנחנו צריכות להיות מוכנות.

"רגע, אני לא רוצה ללבוש את מה שלבשתי אתמול" היא אמרה.

"קחי משהו ממני" אמרתי באנחה וצחקתי.

מיטל לבשה חצאית מיני לבנה, סטרפלז שחור ונעל שחורה עם פלטפורמה מעץ כזה.

אני לבשתי מכנס 4\3 שחור, נעל עקב שחורה וגופיה שחורה יפה עם תחרה.

ליאור ועמית פגשו אותנו למטה ולקחנו מונית.

כל החבר'ה היום שם ואמרנו לכולם שלום.

"ואי ליאן מסיבה סוף הדרך" אמר לי אחד מהם.

"שמחה שנהנית, כי אח"כ את כל החרא שלכם אני ניקיתי" אמרתי ביובש.

לליאור בקושי התייחסתי כי נורא נפגעתי מההתנהגות שלו בלילה הקודם, הוא כנראה שם לב.

"ליאני בואי רגע" הוא ביקש.

"לא רוצה, אנחנו נכנסים עכשיו" עניתי אפילו בלי להסתכל עליו.

"נו בואי שנייה, מיטל תקנה את כרטיסים" הוא אמר ומשך לי ביד.

"אוח נו מה אתה רוצה?" שאלתי בעצבנות.

"מה יש לך? למה את כ"כ קרה אליי מאמי?" הסתכלתי עליו במבט לא מאמין.

"מה אתה עושה צחוק?" הרמתי את קולי "אתה לא זוכר מה קרה אתמול?! אני חצי לילה רק ישבתי בשירותים ובכיתי" צעקתי.

"מה? למה?" הוא שאל מופתע.

"למה? אתה יודע טוב מאוד. ואם שכחת את כל מה שסיפרתי לך אז נורא חבל" צעקתי ועמדו לי דמעות.

'איך יכול להיות שהוא שכח?' חשבתי.

הוא הסתכל עליי כמה דקות ואז חיבק אותי.

"אני כל- כך מצטער יפה שלי. אני הייתי שיכור אני לא ידעתי מה אני עושה, אני מצטער" הוא אמר וליטף את ראשי.

ואני? התחלתי לבכות.

"את יודעת שאני בחיים לא אלחץ עלייך או יעשה לך משהו שאת לא רוצה. אני אוהב אותך יפה שלי, אני אוהב אותך כ"כ" הוא אמר ונישק אותי.

סלחתי לו וחזרנו למיטל ועמית שכבר קנו כרטיסים.

נכנסנו והתחלנו לרקוד.

לאחר כמה שעות של ריקודים וקצת שתייה לקחתי את מיטל והלכנו לשבת בספות.

נחנו טיפה וכשהסתובבתי לרגע לא האמנתי למה שראיתי.

זה היה הוא, הערבי שאנס אותי.