שיחה עם סגנית מנהל לגבי שנה הבאה כיתת אומץ אין לי אפשרות אחרת הן לא נתנו לי.. כל אדם שהוא באומץ הוא כמו כלב של בצפר...וכבר עדיף להיות אריה מת מאשר כלב חי...והיא לא וויתרה ולא משנה כמה צעקתי עליה וכמה קיללתי אותה...ולמי אכפת שהיא סגנית מנהל מחוץ לבצפר אני יכול לדקור אותה...והיא לא יכולה לשלוח אותי למנהל...שתזדיין לי מהפנים גם כן היא לא שיכנעה אותי אבל היא שיכנעה את ההורים שלי ואחרי שהם מחליטים לא משנה מה אני עושה ומה אני אומר הם לא ישתכנעו אחרת אז לי לא נותרה ברירה אבל האנרכיה הזאת לא ממש הפסיקה אני ימצא את הדרך לצאת משם כי זה לא בשבילי הם בטוחים שאני כמו כול אלה שבאומץ....אבל הם לא מכירים אותי...והם לא יודעים כלום שזה לא יהיה ככה...
היא לא ניצחה. . . ..אני וויתרתי.....(ביצ')...
(עריכה)...
אנשים! החופש עוד מעט נגמר =( והגיע זמן לקצת שינויים לקראת השנה החדשה..קודם כל אני הולך לבצפר בגישה שונה....מאוד דומה לגישה האנרכסיסטית שלי אבל עם נטייה לתת לעצמי צ'אנס לבצפר....חוץ מזה הסתפרתי כי תמיד צריך לעשות את זה מתישהו
זה לפני ככה היה וככה נשאר....
וזה הצד השני שקצת השתנה...
אל תתיחסו לפרצוף שלי פשוט זה ב11 בבוקר ועוד אני חצי ישן...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
