אני כל כך שונאת את אמא שלי, איכשהו שהיא נכנסת לחדר אני כבר מרגישה כאילו פחות טוב ולא משנה מה היא אומרת תמיד איכשהו זה נגמר בצעקות עלי ועל יובל ועל כמה אנחנו לא עוזרים בבית ועל זה שאנחנו מנצלים אותה.. היום כשהיא הסיעה אותי לשיעור קצת דיברתי איתה ואיכשהו מזה שהמורה שלי למתמטיקה עושה בחן למרות העיצומים השיחה התפתחה לזה שהיא לא רוצה לממן לי את הלימודים ושהיא תחזיר אותי לליאו בק ושאני כפויית טובה ושאני לא עוזרת בבית.. איך בחן במטמיקה קשור לזה שהיא חושבת שאני לא עוזרת בבית?!

בכל מקרה היא כל הזמן כועסת עלי ועל יובל שאנחנו לא מספיק נחמדים לחברים שלה וזה כבר ממש מעצבן אותי! שתפסיק לשאול אותי מה דעתי אליהם ושתפסיק להכריח אותי ואת יובל לאכול איתם ארוחות ערב ולהיות איתם בחגים! פשוט נמאס לי! ובאמת שלא אכפת לי שהילדים של דפנה מסתדרים עם החבר שלה (של דפנה) ושהוא עוזר להם בשיעורי בית ושהם יוצאים לטיולים ביחד! נמאס לי מכל החרא הזה.. אני לא חייבת לאמץ אף אחד בתור האבא החדש שלי ואני מספיק נחמדה,לפי דעתי לומר היי או מה קורה כשאני רואה את הבן אדם זה בהחלט מספיק.

ואיכשהו תמיד יוצא שכשהיא כועסת עלי ועל יובל יובל אף פעם לא נמצא אז אני חוטפת את כל הצעקות וככה מתישהו לקראת סוף הנאום היא מוסיפה "וגם יובל!!"..

גם יובל לא כזה מלאך.. אומנם אנחנו מסתדרים אחלה אבל לפעמים אני רוצה לחתוך אותו!! אין לי בעיה עם ה שהוא מדי פעם מתנחל לי בחדר אבל לפעמים אני רוצה להיות לבד או לדבר עם אנשים בפרטיות ונמאס לי שהוא יושב לידי על המיטה ומצוטט לכל מה שאני כותבת ואחרי זה כועס עלי בגלל שאני מתעצבנת עליו שהוא לא יוצא (אחרי שאני מבקשת ממנו במשך 10 דקות)

בכל מקרה לפני כמה זמן מישהו צירף את יובל מסן ואחרי זה גם אותי אז ניסינו להבין מי זה ,בכל מקרה חצי שעה מרחו אותנו ובסוף מסתבר שזאת אמא שלנו.. אני רוצה לרצוח אותה! אין לי כוח לשטויות שלה היא כזאת תינוקת לפעמיים..בכל מקרה היא היתה מאוד משועשעת מזה שלא עלינו שזאת היא אז התיישבתי ליד המחשב שלה ומחקתי אותי מהרשימה שלה במסן (כבר ממזמן רציתי לעשות את זה אז החלטתי לעשות את זה עכשיו)

היא החליטה שזה משהו סימבולי שהיה כתוצאה מזה שהיא כלבה , בכל מקרה זה בכלל לא בגלל זה פשוט היתה לי הזגמנות לעשות את זה.. גם ככה אין טעם להתכבת כשאנחנו במרחק של חדר ומה לעשות שזה המסן שלי ואני כותבת דברים שאני מעדיפה שהיא לא תראה ,לא כי אני מסתירה משהו פשוט זה שלי ואני לא רצה שהיא תיהיה חלק מזה.. אני לא מכירה שום בן אדם שיש לו את אחד ההורים במסן!

בכל מקרה עכשיו היא כעסה עלי בטענה שאני לא נותנת לה אהבה (זה תמיד חוזר לזה..) ושאני לא מקבלת ממנה אהבה וכל החרטה ברטה הזאת... ומה לעשות שאף פעם לא אמרתי לה שאני אוהבת אותה ומה לעשות שאני שונאת אותה ובאמת  באמת לא אוהבת אותה! מתישהו באמת ישבר לי ואני אשקול לעבור לגור עם אבא שלי.. עכשיו זה לא ממש אפשרי כי אין לי מקום אצלו.. אבל אולי אם אני אעבור לאיזה שבוע היא תבין את המסר ותפסיק להיות כזה קוץ בתחת.. כל הזמן היא אומרת לי וליובל שהיא תשכח אותנו ושאנחנו יכולים לגור עם אבא ושזה לא ישנה לה.. כן בטח.. יומיים אני ויובל לא בבית והיא מתנהגת כאילו אין לה חיים אחרים חות מאיתנו... אני פשוט שונאת אותה.. וזה בערך הסיכום להיום..

אהה ואיבדתי בפעם השלישית את הציור שאני צריכה להגיש מחר...