עוד נשארו לי המון עבודות קיץ (שקיבלתי רק בתחילת הלימודים!!! לא נחמד מצד ההנהלה)

ופשוט אין לי כוח לעשות אותן.. ועכשיו יש שביתה אז זה ממש טוב בשבילי להשלים את כל החומר לבגרות בתולדות האמנות...

אבל כמובן שבמקום זה אני יושבת בבית ומעבירה את הזמן עם חברים או סתם עם אח שלי בלי לעשות כלום, למרות שבימים האחרונים התחלתי להשקיע בנגינה..

בגלל שיש לי רק שיעור אחד בשבוע אני התחלתי ללמוד לבד חומר ישן שכבר שכחתי.. וגיליתי כל מיני יצירות שניגנתי בכיתה ג', הייתי ממש גרועה XD  בכל מקרה בגלל שעם המורה למדתי חלק ראשון של איזה מנואט אז עכשיו אני לומדת לבד את החלק השני.. אני כל כך רוצה שכבר יום שלישי יגיע ואז אני אוכל לנגן אותו עם הליווי בשיעור!

ועדיין לא גמרתי את הציור שאני צריכה להגיש, אני פשוט שונאת צבע השנה! שזה ממש מוזר כי כל השנים שבהן למדתי ציור אהבתי צבע אבל עכשיו פשוט אין לי עצביים לזה..

ויש לאליס איין צאיינס את השיר Angry Chair שיש לו באס שאני ממש אוהבת.. אז רציתי לנסות לנגן אותו ומסתבר שהוא סתם חוזר על עצמו.. וזה מבאס.. גראנז' זה מבאס!! הם לא יכולים לחשוב על מנגינות קצת יותר מתוחכמות? טוב זה בטח קשה לעשות את זה שאתה מסומם..

ואני עדיין רוצה את היומן האנרכיסטי שלי...

ושום דבר מעניין לא קורה לי בחים זה ממש מעצבן.. מה שמזכיר לי שלפני שבוע בערך הייתי עם אבישג ונטע ועוד הרבה אנרכיסטים מבוגרים בהרצאה על צ'ה גאוורה והמרצה היה ארגנטינאי והיה לו מבטא כל כך כבד! זה היה ממש משעשע לשמוע אותו , ולמרבה הפלא זה לא היה סקסי! זה סתם היה מצחיק.. (המבטא)

וההרצאה היתה ממש משעממת ולא הספקתי לכעוס על נטע שבגללה באתי להרצאה...

וזה ממש נורא ואיום שדחו את ההופעה בפארק הירקון! עד שמצאתי לי משהו לעשות דחו את ההופעה!!

טוב זה לא שאהבתי מישהו מהאמנים שהופיעו שם אבל בכלזאת זה היה יכול להיות ממש כיף.. אפילו אם נינט היתה שרה זה לא היה משנה לי! אני מוכנה להקריב את עצמי למען השלום...