לפעמים עולה במוחי המחשבה שאני לא חברה אמיתית שלא אכפת לה מה הולך מסביבה שלא דואגת לחברים שלה אחת כזאת שרק מתי שנוח לה היא עם כולם ומתי שלא אז לא.

ואז אני ישר מורידה את זה מהפרק ואומרת "בטח שאני חברה טובה אלא מה?!"

אבל זה באמת נכון? באמת נכון לומר שאני חברה אמיתית כזאת שבאמת דואגת לחברים שלה??

שאלה קשה שעדין לא גיליתי את התשובה אליה... אני מקווה שאני יגלה בקרוב.

ובנימה זו בתוש, סיגלי, וריקי >> סליחה.

אני אוהבת אותכן מאוד אתן ורק אתן גורמות לי לחייך, לצחוק, ומבינות אותי אפילו שאני לא אומרת כלום.

אז תודה. וסליחה שאתן לפעמים סובלות חחחח..