תמיד אהבתי את החורף.
החורף היה משב רוח רענן בין חום לחום
בארץ שבה אפילו הקור לא כ"כ קר.
תמיד הייתה לכולם ההרגשה שהחורף מביא עמו משהו רע
משהו עצוב, מדכא
ואני רק ראיתי רוגע ושלווה
הקיץ תמיד נחשב לכולם כמבשר שמחה,
בגדים קצרים, אהבה, ובילויים של צעירים
ואני רק ראיתי חום, גועל ושעמום.
השנה משהו השתנה. משהו בי כבר לא רואה את הטוב שבחורף
השנה החורף הכה מהר מידיי, במפתיע.
הגשמים רק יורדים ויורדים והראש עוד לא עיכל
וגם לא רוצה לעכל
כי הפעם, משום מה, החורף כבר לא מסב לי אושר
הגשם הוא סתם גשם, והשלוליות סתם מרטיבות את הרגליים
אני מבינה פתאום את הרגשה העצב הזה, הדכאון והחושך שיורד מוקדם
יש הרגשה של אי נעימות באוויר.
למרות שמצד אחד החורף אמור לפנות מקום לחמימות (שאף אחד לא צריך יותר ממנה בקיץ, זה בטוח)
משום מה אין חמימות השנה.
ועל זה יש לי מילה אחת לומר-
איכס.
פשוט ככה.
שיהיה לכל מי שעדיין קורא פה שבוע טוב:)