אז כן.. ישבתי היום איזה 5 שעות על הפורטרט... היה נהדר!.. מוזיקה בפול ווליום, אני, העיפרון והמחק. כבר שכחתי איזה זה לצייר.. המון זמן לא ציירתי שום יצירה או עשיתי שום דבר באמת יצירתי... (חוץ מצילום וכאלה... אבל.. את יודעים, זה לא כמו לצייר). וכמו תמיד, ההתחלה הכי קשה ולאט לאט זה לא נהייה יותר קל, אבל זה בהחלט נהייה יותר כיף..
זאת אני. בערך... אם עוד 4 שנים! אבל מי שם לב! חחח..

לילה טוב,
גל.
שמתחננת בפני עדי שאם היא מגיבה פה ש-לא- תנתח! זה לא יגמר (טוב)!
היא צלצלה! אני לא מאמינה...
דווקא אז לא הייתי עם הטלפון,
לא הגעתי אליו בזמן!! דאמ...
אם זה בגלל שהיא עמדה
לעשות לעצמה משהו....
אני הולכת להרוג את עצמי בערך.