הטוב והרע

זה היה אמור להיות פוסט שמח עם הרבה מטען של מצב רוח טוב.

אבל כנראה שזה מה שה' רצה שיקרה.

רציתי לבוא ולכתוב "איזה כיף, מחר יש לי יומולדת.!!!"

אבל בשעה 13:27 , שעון ישראל , התקבלה הידיעה שאחי הקטן (7) פשוט ריסק את היד.

אז טוב שסיימתי את בצפר מוקדם כי אם לא הייתי מסתובבת עם פרצוץ תשע-באב.

ואז הרבה אנשים היו מתעצבנים על זה שאני "כל הזמן דיכאונית".

חזרתי הביתה מבואסת תחת  ישבתי וחיכיתי שהטלפון יצלצל.

חכיתי שאחד ההורים יתקשר מהמיון להגיד מה מצבו.

ואז הגיע הטלפון : "עכשיו הוא יצא מהניתוח, ויישרו לו את היד, הוא יחזור עם גבס, וכנראה שמחר נצטרך להיות 24 שעות סביבו,אז לא נוכל לעזור לך עם היומולדת"

זה ביאס, אבל אילו החיים.

נאלצתי לדחות הרבה דברים שלא ממש רציתי

אבל כנראה שזה יצא על הצד הטוב ביותר.

ו...כנראה שהפוסט הזה נכתב רק כדי להודיע לכם מראש שלא תתלוננו שאני מבואסת מחר, למרות שיש לי יומולדת.

עד לפעם המי-יודע-כמה =]]

ואחרי שכבר אני יהיה גדולה =]]

נויה.

עריכה:

מחר אני יהיה בת 1. לפחות ככה רשום בבלוג, אם את רוצים לדעת בת כמה אני, תשאלו.

ואל תדאגו, אני לא פדופיל בן 50 ;]

עריכה 2:

תודה רבה.......

והחלפתי את הגיל  לגיל האמיתי שלי.. וכמו הדפוקים: "קטנה קטנה אבל יכולה לגדל אותכם!" =]