הטוב והרע

או יותר נכון, השבוע שהיה...

זה היה בין התקופות הקשות בחיי..!

גם הלימודים וגם החיים נפלו עליי בבת-אחת

זה התחיל עם שבוע שהיו בו 3 מבחנים קשים,אחרי שלושה ימיים מבחן הקבצות במתמטיקה..

ואז התחיל השבוע שמצד אחד היה הכיייי כיףף ומצד שני הכייי גרוע!!

ביום ראשון היה את המבחן במתמטיקה, שהיה ממש דפוק כי לא הצלחתי את החלק שלמדתי לפני שנתיים שלוש ודווקא את החומר שלמדתי השנה הצלחתי

ביום שני תכננתי ללמוד למבחן במחשבת שהיה ביום שלישי [המבחן האחרון] ואז אמרתי שאני ילמד בערב וזה..

וגם בערב באיזה 9 היה לי תור לרופא סתם לבקש ממנו אישור רפואי בשביל הכרטיס עובד, אז הלכתי אליו וסתם גילתי משו, לא עליי אבל גיליתי משו על מישו ממש קרוב שהוא בסכנת חיים ואני לא ממש עומדת בזה, לרגע אני לא מפסיקה לבכות או לפחות להיות עצובה!

אז לא היה לי ראש לחשוב על מחשבת ולמחרת אמרתי לה שהיה לי איזה בעיה ולא יכולתי ללמוד אז אני עושה את המבחן מחר,גם כל שיעור אנגלית לא יכולתי להפסיק לבכות [לא שזה קרה לי פעם כי אני בד"כ בוכה רק בבית] ..

אז יום שלישי אחרי בצפר נסעתי ללשכת התעסוקה להוציא את הכרטיס עובד ועכשיו רשמית אני עובדת, ומקבלת משכורת ולא סתם מתנדבת!!!

וביום רביעי חזרתי מהעבודה עם אמא שלי ואבא שלי הלך  [אורטופד] עם אחים שלי וזה אז החלטתי להצטרף כי יש לי כאבים ממש חזקים... הלכתי, לצערי, ועכשיו לא יוצא לי הקטע מהראש, הסיטואציה שהרופא אומר לי שאני צריכה לעבור ניתוח רציני ואם אני לא יעבור אותו עם השנים זה יחמיר ויהיה ניתוח יותר מסובך =[[[

יום חמישי היה בין הימים הכי כיפים שהיו לי, קשה קצת להסביר את זה אבל ככה זה היה..!

באיזה 3 וחצי באנו לבצפר לאיזה התנדבות, זה היה עם "בני נוער" יהודים שבאים לעודד אותם לעלות לארץ והם באו לצבוע איתנו את בצפר

פתאום הם נכנסים ואנחנו קולטים שהם לא ממש בני נוער, או לפחות לא בני נוער פה. (סטודנטים בני 20-30 )

אז צבענו והכל,והיה קצת לתקשר איתם אבל הסתדרנו והתחברנו קצת. (היה שם בעיקר אנגלית,ספרדית ואנגליתעברית)

הם היו איזה 40 אנשים אז גמרו מהר לצבוע והם התחילו לצבוע אחד את השני אז הוציאו אותם החוצה ואני קרן וירדן החלטנו גם לבוא (בואו נגיד שהיה קשה לסרב להם) והתחלנו לשחק איתם כל מיני משחקי צופים כאלה.. והיה ממש אבל ממש כיף, הרגשתי כיאלו אני מכירה אותם כמה שנים...

ולי ובעיקר לקרן היה קשה לעזוב.! =/  הם חזרו באותו ערב!

אני עד עכשיו מנסה להשיג את האיימל שלהם או משו כי אני רוצה לשמור על קשר וגם את התמונות שלי!!!!

קיצר זה היה אחד הימים הכי טובים שהיו לי עד כה =]]]

"כי במקום  שזרעתי בו עצב

גדל לו חיוך

הם מסתכלים על זה ההפוך

או סתם בעצם

הם לא מכירים אותך!

לא, הם לא מכירים!"

ויש מסר מאחורי השיר הזה!

שלא תגידו שאני סתם שמה את זה פה.

טוב פה סיכמתי פוסט חסר

כל משמעות

עניין

ואקשן

נויה=] ששמחה על הידיעה שמחר מתחילים יום חדש.

תגובה?משו? ;]