הטוב והרע

ישבתי חשבתי על מה יהיה הפוסט הזה, לא ידעתי מאיפה להתחיל כי קרו הרבה דברים בתקופה האחרונה.. בעיקר טובים!

אז התייאשתי והתחלתי להסתובב בבלוגים אחרים, איזשהי דרך לברוח מלשבת ולרשום מה באמת אני מרגישה..

ככה אני מרגישה חשופה,ואז פתאום נפלתי לבלוג של ענברע =]

וקראתי את הפוסט ואחרי כל משפט ראיתי שזה בדיוק מה שאני מרגישה, בדיוק מה שאני ניסיתי קודם לרשום פה, אבל אי אפשר לכתוב את זה בצורה יותר טובה ממה שהיא רשמה,

"ממ..

אז כן,

אני שמחה.

ולכל אלה שאמרו שישלי חיוך של מבסוטה,

אז כן,

אני שמחה.

ולכל אלה שאמרו שאני מתנהגת שונה אבל בצורה טובה בזמן האחרון,

אז כן,

אני שמחה.

ולכל אלה שאמרו שיש משו בפנים שלי, משו שונה,

אז כן,

אני שמחה.

ולכל אלה ששונאים אותי,

אתם יכולים לעוף מפה(:

אני שמחה,

וזה עובר, מפעם לפעם..

זה משתנה כל יום.

אבל החלטתי, סופית,

דיי עם הדיכאון הזה.. זה נמאס..

חיים רק פעם אחת,

חיים בשביל לשמוח ולהנות, להתנסות ולחייך.

ואני יודעת שכשאני אהיה יותר גדולה אני אזכור את התקופה הזו,

ואני כ'כ ארצה לחזור אליה..גם עם הדיכאון...

אבל לא, אני לא רוצה שיהיה פה רע.

אני לא רוצה אפילו זיכרון אחד לא נעים מהתקופה הזו..

אני רוצה להיות שמחה.

אני רוצה גם לבכות, ואז לנגב את הדמעות.

אני רוצה שיהיה הכל, אבל בעיקר שמחה.

אני רוצה להיות מאושרת..

כי שמחה זה לא מספיק.

שמחה זה עובר, כל יום זה משו אחר..

אבל אם אהיה מאושרת, זה יימשך להרבה זמן."

הזדהתי עם כל מילה ומילה!

וגם אם לפעמים בא לי לבכות אז שתדעו ש.... 

"הדמעות שאני בוכה
לא מכאב, לא משמחה ולא עצב
רק מזכירות לי את העובדה
שאני חיה בעצם" [מתוך השיר 'סודות']

ענבר, תודה שמילאת את הפוסט שלי =]] חח סתם תודה..

קצת שמחה בחיים, מה רע?

תפסיקו להסתכל כל הזמן מה רע , תיהיו אופטימים!

יש לי כמה שבועות עמוסים..אבל אני אוהבת לו"ז צפוף 

וזה כנראה השבוע האחרון שלי בעבודה, אני רוצה קצת חופש לעצמי ..