כשמסתכלים על זה בגדול, היא כל הזמן עצובה.
היו רגעים משמחים בחייה, אבל אלה היו רק רגעים.
וכמובן שאחרי כל עליה תבוא הירידה שלה....
ככל שהעליה גבוה ככה הירידה תלולה ועמוקה.
הנפש שלה כבר מתפרקת, היא לא עומדת בכל זה יותר
היא מרגישה שעוד מעט היא תעמוד בחלוק לבן
ורק תחכה.
היא לא יודעת למה, אבל רק אז יהיה לה שקט
אז היא תרגיש
אז היא תחיה
אחרי הנפילה הגדולה.
הכל קורס מסביב
אבל היא ממשיכה לחייך.
לעתים הזמן עומד מלאכת
ורק אז היא יכולה לחשוב קצת,
להקשיב לעצמה.
הבועה שלה מגנה עליה
שומרת עליה בכל רגע
נותנת לה הרגשת ביטחון
אבל בו זמנית -
מרחיקה את כל המושיט יד לעזרה
היא רואה את הידים
אבל הן מתרחקות
ומרחקות
היא מנסה לתפוס אותן..
אבל הן נעלמות אל תוך האפלה
משאירות אחריהן
רק אבק.

you are so beautiful