אני לא יכולה להתקין את התוכנה של הציטוטים במחשב שלי. שאלתי גם את יריב ואין לו תשובה. מישהו יכול לעזור לי? ודרך אגב, זה שאני לא יכולה להיות מצטטת, לא אומר שאני לא יכולה להיות מצוּטטת.

***

בהיסטוריה אנחנו צריכים ללמוד על דמות יהודית מייצגת בארצות האיסלאם, ואנחנו לומדים על איזה זמרת יהודיה שחיה בתוניס בשם חביבה מסיכה. (שמעתם עליה? כי גם אני לא.) בשיעור האחרון המורה שאל אותנו אם אנחנו יודעים איך היא מתה. ענינו לו שלא, אז הוא אמר "היה לה מאהב בן שמונים ששרף אותה למוות" ומיד אחרי זה הוסיף "וזה מה שנקרא אהבה בוערת.."

***

מעל המיטה שלי יש מדף עם כל מיני דברים יפים, שמעליו יש וו תלייה. כשהייתי קטנה היה תלוי שם שעון ורוד עם ציור של ארנב שקיבלתי מבת דודה שלי וכשגדלתי קצת השעון התחלף בתמונה של חתולים. לפני שנה בערך נמאס לי מהתמונה, הורדתי אותה, ומאז וו התלייה נשאר יתום. לפני כמה ימים ראיתי בחנות אחת שעון קיר מרובע בצבע לבן עם נקודות ורודות. תאמינו לי, מאוד מאוד יפה, ובדיוק מתאים לפינה הזאת שלי עם המדף מעל המיטה. אז קניתי אותו. כשבאתי הביתה תליתי אותו, וזה באמת נראה מאוד יפה. וו התלייה, המדף וגם אני היינו מאושרים.

בלילה, כשהלכתי לישון, שמעתי טיק-טק טיק-טק טיק-טק מאוד, אבל מאוד חזקים. וזה לא שאף פעם לא ישנתי עם שעון בחדר, אבל השעון הזה מרעיש יותר מהרגיל, והרבה יותר ממה שאני מסוגלת לסבול. אחרי שניסיתי להירדם חצי שעה בערך ללא הצלחה, הורדתי את השעון ושמתי אותו בסלון... בבוקר החזרתי אותו למקום שלו, מעל המדף.

עכשיו אני ממש לא יודעת מה לעשות. חשבתי כבר על כמה דברים. אני יכולה ללכת לשָעָן שאולי יצליח לתקן את זה איכשהו (למרות שאבא אומר שאין סיכוי), או שאני יכולה להוציא את הבטריות מהשעון ולהפוך אותו לתמונה.. ובנתיים, כל לילה לפני שאני הולכת לישון, אני מורידה את השעון היפה שלי מהמקום שלו מעל המדף ומשכיבה אותו לישון בסלון...

***

חג שבועות עבר בסדר, לא נרשמו איזשהם אירועים מיוחדים במינם. היה אפילו די משעמם. תסלחו לי אם אני לא ארחיב בנושא?...

***

מסתבר שהמוכרת בהפנינג לא יודעת מה זה פקצה. הייתי צריכה להציע לה לבקר בכמה בלוגים בישראבלוג.. אבל מצד שני, היא בקלות הייתה יכולה לפתוח בלוג פקצתי משל עצמה.

***

אתמול בלילה ראיתי בערוץ 22 את הסרט "צרות בכותרות". את ההתחלה פספסתי, אבל ראיתי את ג'וליה רוברטס האגדית על המסך, ביחד עם שחקן שנראה לא רע בכלל, אז החלטתי שאני נשארת. פתחתי את העיתון לראות על מה הסרט פחות או יותר, והנה אני רואה - קומדיה רומנטית, מגיל 14 ומעלה. נו, מה יכול להיות רע?

אחרי כמה דקות של צפייה בסרט, ג'וליה רוברטס כבר הספיקה להיכנס לתוך טירה נטושה ולמצוא שם גופה של נער, להתקע במעלית בבניין מפחיד אחר ולקפוץ בין גגות של בתים תוך שהיא מתחמקת מצלפים שמנסים להרוג אותה. אה, ובסוף הסצנה היא רואה עוד גופה. טוב, אבל מצד שני היה רשום בעיתון שזאת קומדיה רומנטית.. החלטתי שאני ממשיכה לראות לאן העלילה הזאת תתקדם.

וההמשך לא היה מתקתק יותר, או רומנטי יותר, או קומדיה יותר. מקסימום של המקסימום - סרט אימה. סרט אימה רומנטי אם תרצו (כן, יש שם סצינת נשיקה. אני חושבת שזה מה שהופך את זה לרומנטי.) כל קשר בין הסרט הזה לבין קומדיה - מקרי בהחלט.

הי, אבל זה סרט עם ג'וליה רוברטס, אז שאני לא אראה אותו?...

אחרי הפסקת הפרסומות היה רשום שהסרט הוא מגיל 8 ומעלה. אבל בעיתון (ובאינפו של HOT) היה רשום 14. יש לי הצעה - מה דעתכם לסגור על 11 וחמישה חודשים? אולי אפילו תוכלו להתיידד עם המורה שלי לצרפתית...

***

ובאותו עניין - כשצפיתי בסרט עלו לי רב הרעיונות לפוסט הזה, אז בשביל לא לשכוח, בכל הפסקת פרסומות הייתי קופצת לחדר שלי ורושמת בבלוק הצהוב שלי ראשי פרקים לפוסט. בסוף הסרט מדברים בדיוק על אותה תופעה - ג'וליה רוברטס, שמשחקת עיתונאית, לא יכולה לא לרשום לעצמה ראשי פרקים לכתבה הבאה שלה כשהיא רואה משהו ששווה כתיבה, בשביל שהיא לא תשכח. ואני שואלת - מה יהיה איתי? האם נועדתי לתעד כל מחשבה שצצה לי בראש בתוך בלוק צהוב בשביל לכתוב עליה ביום למחרת? נההההה....

(אוף, כשחשבתי על הקטע הזה אתמול בלילה חשבתי שזה יצא יותר טוב.)

***

ולסיום - התנצלות. הפוסט על מתמטיקה עם החידה המטופשת יצא גרוע למדי, ויש לי הרגשה שהוא גרם לכם לחשוב עלי מחשבות רעות והפחיד אתכם. ובכן, אני רוצה להתנצל - זה לא באשמתי, זה באשמת המבחן במתמטיקה ומערכת החינוך. תראו, תראו מה מערכת החינוך גורמת לאנשים חפים מפשע לעשות..!!