ספריה שלנו Our library

יום ראשון

ביום חמישי מ. נפלה בדרך מספריה לביתה.

אמרנו חשוך, אמרנו מדרכות ישנות ועקומה  ולא ציפינו שדווקא  מ. תיפול .

נפלה קדימה , על הפנים.

הייתה במיון וחזרה הבייתה כולה נפוחה מחבולות .

הודעתי לכל מי שצריך לדעת.

אין תגובה ,אין התענינות  כאילו שאנו לבד בעולם הזה.

 אני לבד בספריה .

ושוב כל הלחץ על ספרנית אחד .

למה צריך עונש כזה ?

ובשביל מה ?

יש הרגשה שלאף אחד אבל לאף אחד לא איכפת.

העולם מסביבנו נעשה אדיש לזולת ואדישותו מכוערת.