חזרתי מהחופשה הכי גרועה שהייתה לי.
לא רוצה לדבר על כך . פשוט אמשיך בחיי ואנסה לא להתיאש.
ביום הראשון כשהגעתי לספריה שלנו . היה שקט ורק מספר ילדים קטנים ישבו מול מחשבים מוקסמים מאפשרות לשחק ללא הגבלה.
מ. קיבלה אותי בקול אנחה ואמרה שהיה לה קשה.
אני יודעת ,כי גם לי קשה כשאני עובדת לבד.
המחשב הודיע שאין צבע במדפסת .
דיברתי עם מח' מחשבים ונמסר לי לבוא מיד .
יצאתי לעיריה ובדרך גם נכנסתי למח' כספים ואחר כך ביקרתי גם בספריה מרכזית להחזיר ספרים שהושאלו לפני מספר חודשים.
אחרי שהכל סודר חזרתי לספריה שלנו ומצאתי אותה חשוכה .
מה קרה?
יש קצר , אין אור, המזגנים והמחשבים הפסיקו לעבוד.
האם בדקת בתיבת חשמל ?
הפנים של מ. אמרו לי שעל זה משום מה היא לא חשבה.
ה' תן לי סבלנות.
הלכתי והרמתי את השלטר.
חלק עובד וחלק לא .
מצלצלת לחשמלי של עיריה והוא מגיע אחרי זמן קצר ומסדר שהכל יעבוד כמו שצריך.
תבדקי עם גבאי של בית כנסת מלמעלה למה יש קצר כל כך חזק.
אני פוגשת את הגבאי והוא מאשר ש...הקומקום לא כל כך בסדר.
אחרי שיחה הוא מבטיח להחליף את הקומקום הישן בבית הכנסת.
הללויה הצלחתי ,כי הסיפור עם הקומקום הוא ארוך וכבר חצי שנה שאני מתחננת לכך.
היה יום מוצלח.
למחרת אנו יורדות לשרותים שנמצאים מתחת לקומת קרקע ושלולית ענקית מקדמת אותנו.
שוב שיחות ובקשות והתחננויות לאינסטלטור עירוני.
הבעיה שספריה עובדת משעה 14.00 וזה הזמן שמשום מה "משק" לא מוכן לתת שרות.
נקבע שהוא יגיע למחרת .
מ. מתגוררת לא רחוק מספריה והיא מוכנה להמתין לו.
למחרת , אחרי המתנה של שעה (הבטיח לבוא ב-11 בבוקר) הוא מגיע בשעה 12 ומתקן את הנזילה.
למזלי הילדים בספריה שקטים וממושמעים כך שאפשר להגיד שהיו יומיים די טובים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: