ביום חמישי ראינו הצגה חדשה של תיאטרון החאן בשם "אהובת הדרקון". אין לי מילים לתאר את החוויה המיוחדת שהייתה לנו בעת הצפייה בהצגה הנהדרת הזאת. זו אינה הצגה קלה לצפיה, אמנם יש בה הרבה הומור, אבל הנושאים כלל וכלל אינם פשוטים. היא גורמת למחשבה והמחשבות האלה מלוות אותי גם כמה ימים אחרי שראיתי את ההצגה.
"אהובת הדרקון" נוגעת בנקודות שלא תמיד נוח לגעת בהם, במיוחד לא בגילי. הזמן החולף, שינויים בזוגיות והמוות. אני בטוחה שצעירים שייצפו בהצגה יבינו אותה אחרת. היו בהצגה הרבה רגעי צחוק, אבל גם רגעים בהם לא יכולתי לעצור את הדמעות.
הבימוי והמשחק היו יוצאים מין הכלל. בנוסף למשחק עצמו נעשה שם עבודת תנועה מרשימה ביותר מצד השחקנים וכמובן המוזיקה של יוני רכטר תרמה להנאה. התלבושות והתפאורה הוסיפו רבות לקסם של ההצגה.
אהובת הדרקון – תקציר מתוך האתר "עכבר העיר"
קומדיה על הזיקה בין במה לקהל, בין אמנות לחיים, בין חלום למציאות - אדם מן הקהל מוזמן לעלות לבמה והשחקנים מבקשים לשחק את חייו. הוא מופתע ומשועשע, אך טוען שזהו אינו הסיפור האמיתי. השחקנים מתעקשים ומעלים תמונה אחר תמונה. מעורבותו בהצגה הולכת וגדלה עד שבשלב מסויים לא ברור עוד, אם ההצגה משקפת את חייו או מעצבת אותם. בהדרגה נחשפת האמת.
מתוך ראיון עם השחקנית שמרית לוסטיג
"אהובת הדרקון" מספר על גבר מזדקן (ארז שפריר) המגיע לתיאטרון ומגלה שלהקת השחקנים מבקשת להעלות על הבמה גרסה מאולתרת של סיפור חייו. ככל שהוא מתנגד לבבואה הבימתית של ילדותו, התבגרותו והפגישה הראשונה עם אשתו, המועלים לנגד עיניו, כך נחשפים יותר ויותר פרטים על פריחתו ודעיכתו של סיפור אהבתם האמיתי עד לקתרזיס מזכך בו דמיון ומציאות הופכים לאחד.
"אהבתי את השימוש בתיאטרון כמטאפורה לעולם של אהבה, יצירתיות, דמיון ובעיקר רגש ושמחת חיים, בעוד העולם 'האמיתי' מייצג את הכניעה ההדרגתית להתנוונות ולמוות", אומרת לוסטיג, "המחזה מעלה שאלות נוקבות על זוגיות ואיך היא אמורה לשרוד לאורך שנים. שאלות שאני, כשחקנית ואדם פרטי, לא נמלטתי מהן בתקופת החזרות גם בזוגיות האישית שלי. התחלתי לשאול, לחקור, להבין יותר מאי פעם שאם לא מוצאים את הדרך לשמר משהו מהלהט הראשוני השגרה תשחק בסופו של דבר גם את האהבה הגדולה ביותר. כשמפסיקים להרגיש מפסיקים לחיות".
כתבת נוספת אודות ההצגה: זקנה, כיעור והטרגדיה האמריקאית
יש לי סנטימנטים מיוחדים לתיאטרון החאן ולשחקניו. בתור התיאטרון הרפרטוארי-היוצר היחיד בירושלים אני מרגישה צורך לתמוך בהם, מהסיבה הזאת בלבד. אנחנו גם מנויים בתיאטרון ירושלים, אבל שם מארחים הצגות תיאטרון מכל הארץ, אין להם להקה בעצמם ולכן אין לי את אותם הסנטימנטים כמו שיש לי לחאן.
אל דאגה, אני מקבלת תמורה לכל שקל, כי ההצגות של החאן איכותיות ומספקות חוויה תיאטראלית מיוחדת במינה. פה ושם יש הצגה שאני פחות אוהבת, אבל ההצגה החדשה "אהובת הדרקון" מצטרפת לרשימה ארוכה של הצגות נהדרות ואני ממליצה לכם בחום ללכת לראות אותה.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
