אמא של מתבגרים

בהמשך לפוסט הקודם, רציתי לעדכן את כל קוראיי הנפלאים שהגיבו, ייעצו ועזרו לי להחליט אם ללכת לארוחת הבוקר או לא, שהלכתי ושהארוחה עברה בשלום. הייתה אווירה נעימה, כולם שמחו ולשמחתי לא נאמרה מילה על מה שקרה.

אמנם הרגשתי את המתח כאשר עברתי ליד אותה הספרנית שאמרה את ההערות הפוגעות, אבל אני מקווה שגם זה יתפוגג עם הזמן. למזלי אני לא עובדת צמוד אליה, אנחנו לא באותו החדר כך שזה יותר קל.

בנוסף לכל הסיבות הברורות לטובת ללכת לעבודה, הייתה סיבה נוספת שמאד השפיעה עליי וזה התאריך. הרגשתי ממש רע עם הרעיון להרבות שנאת חינם בערב תשעה באב.

על שמירת הכשרות במקום עבודתי הייתי חייבת להגן, גם אם זה גרם לי ולסובבים אותי לאי נעימות, אבל מהרגע שביטלו את האוכל הלא כשר המצב השתנה מקצה לקצה.

כולם יודעים שבית המקדש נחרב בגלל שנאת חינם. לא רציתי להיות חלק, אפילו אם בחלקיק מיקרוסקופי, להרבות שנאת חינם בימינו ועוד בערב תשעה באב.

פוסט תשעה באב פרופר יבוא בהמשך, אם יהיה לי כוח.

אז בינתיים, צום קל ומועיל לכל מי שצם.