אמא של מתבגרים

הממצאים הארכיאולוגיים במקום מאשרים את התיאורים של יוסף בן מתתיהו בספרו מלחמות היהודים על המצור, המלחמה והחורבן של ירושלים בידי הצבא הרומי. הוא מתאר איך היהודים האחרונים ששרדו את המלחמה ברחו לתעלת הניקוז, מתחת לרחוב המדורג, כדי להסתתר שם מהרומאים.

בסופו של דבר זה לא עזר להם והרומאים גילו את מקום מסתורם וטבחו בהם. ההשוואה עם התיאורים של ניצולי שואה על ההסתתרות בתעלות ניקוז, כמו בגטו ורשה, עלה בראש של כולנו.

הרחוב המדורג, מתחת לכרשים אפשר לראות את תעלת הניקוז בה הסתתרו היהודים מהרומאים

קריאת מגילת איכה בתשעה באב במקום האחרון בו היהודים הסתתרו בשלהי החורבן הוסיפה מימד נוסף, מעט סוריאליסטי, לקריאת המגילה והקינות. התיאורים המופשטים נעשו פתאום הרבה יותר ממשיים. עם כל זה, לצד תחושת העצב, הרגשתי גם תחושת שמחה. הנה, אמרתי לרוחות הרפאים שם, תתנחמו, לא הייתם היהודים האחרונים כאן, חזרנו אחרי 2000 שנה ואנחנו כאן.

טוב מדי פעם להתעלות על הצרות היומיומיות ולקבל תזכורת לגודל הזכות שנפלה בחלקי לחיות במדינת ישראל, בירושלים עיר הקודש.

אי אפשר לסיים פוסט על תשעה באב בלי להזכיר את נבואות הנחמה של הנביא ירמיהו, המתחילות בפרק ל' בפסוקים אלו:

א הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל-יִרְמְיָהוּ, מֵאֵת יְהוָה לֵאמֹר.  ב כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר:  כְּתָב-לְךָ, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָאֶל-סֵפֶר. 

ג כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה, וְשַׁבְתִּי אֶת-שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה, אָמַר יְהוָה; וַהֲשִׁבֹתִים, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-נָתַתִּי לַאֲבוֹתָםוִירֵשׁוּהָ.  {פ}