אמא של מתבגרים

אני יודעת שמתבגרים לא מקשיבים להורים שלהם.

למה שיקשיבו? הר הזקנים האלה לא מבינים ולא יודעים שום דבר, נכון?

אצלי יש תופעה חדשה, לא פחות מעצבנת, היפוך תפקידים.

הילדים אומרים לי מה לעשות, במיוחד הבן שלי.

לפני כמה ימים בני היקר חילק לי פקודות, תעשי ככה, אל תעשי ככה, עד שנמאס לי.

הוא אמנם ילד חכם והרבה פעמים צודק במה שהוא אומר, אבל אני עוד לא סנילית.

התפתחה השיחה הבאה:

אני: "לא ילדתי אותך כדי שתגיד לי מה לעשות!"

בני: "אז בשביל מה ילדת אותי?"

אני, בלי להתבלבל לרגע: "בשביל נכדים!"

סוף השיחה.

אפילו אני הופתעתי מהתשובה הספונטנית שלי. מעניין מה פרויד היה אומר על זה.

אותי זה הצחיק והזכיר לי את המגנט הזה:

אני יודעת שיש עוד זמן, אבל לחלום מותר.