אמא של מתבגרים

לפני שנתיים ביום הולדתי כתבתי את הפוסט הזה. הרבה לא השתנה בי מאז.

אני עדיין מנסה לראות את חצי הכוס המלאה, אני עדיין מנסה לקטר פחות, אני עדיין מנסה להפסיק להיות חסידה כל כך גדולה של מרפי ו...לא כל כך מצליחה.

אני ממשיכה לדאוג, אני ממשיכה לראות קודם כל את הקשיים והבעיות, אני ממשיכה לקטר ואני עדיין משגעת את משפחתי עם האופי שלי. קשה לי עם עצמי.

חברה טובה אמרה לי שהפוסטים שלי בזמן האחרון מאד עצובים. זה נכון.

בשנים האחרונות לא היה קל. התאונה של בתי, בעיות דיור, בעיות בעבודה, כל אלה לא תורמים למצב רוח שמח. 

בעיקר כי הבעיות ממשיכות וכל מה שאני רוצה זה קצת שקט ושלווה.

אתמול היה לנו סיור לימודי במנהרות הכותל מטעם העבודה. ההדרכה לא משהו, אבל המקום מדהים. כדאי מאד לבקר שם וצריך להזמין סיור הרבה זמן מראש.

זאת הייתה הזדמנות להגיד כמה מילים לקב"ה, במקום הכי קרוב להר הבית שיהודי מאמין יכול להגיע אליו להתפלל. את מה שביקשתי אתם בוודאי יכולים לדמיין לעצמכם. לא הרבה, לא הגזמתי. לא ביקשתי משאלות גדולות. ביקשתי מה שכל אחד במעמד שלי ובגיל שלי מבקש ובמיוחד מה שכל הורה מבקש. אין צורך לפרט.

לכבוד יום הולדתי אני מאחלת לעצמי שהקב"ה ישמע את תפילותיי ושכל משאלותיי תתגשמנה לטובה.

אני גם מודה לכם שאתם כאן איתי ובשבילי, מעודדים, מחזקים ומברכים. עד 120