אמא של מתבגרים

      1.      יש מישהו שם למעלה שממש, אבל ממש, לא רוצה שאלך להופעה של 
            מאיר בנאי.

אחרת איך אפשר להסביר שכל פעם שמאיר בנאי מגיע להופעה בירושלים משהו קורה שמונע ממני ללכת לשמוע אותו. הפעם חליתי, לא משהו רציני, סינוסיטיס, אבל התחלתי להרגיש רע ברגע שאמרתי שאני רוצה ללכת למופע החדש של מאיר בנאי במוצאי שבת בצוללת הצהובה.

בפעמים קודמות קרו דברים דומים, או שלא הרגשתי טוב או שנפלה עליי תרדמה בדיוק לפני שעת ההופעה או שזיס לא הרגיש טוב או שאף אחד לא רצה ללכת איתי להופעה.

ממש מוזר.

2.      יש לי מליון ואחד סידורים, אולי אני מגזימה קצת ויש רק מיליון, אבל אין לי זמן או אנרגיה לעשות אותם. חלקם קשורים לדירה, חלקם קשורים לתביעה המשפטית בעקבות התאונה של בתי, חלקם קשורים לערעור שבתי הגישה לצבא בעקבות ההחלטה של הוועדה הרפואית להחזיק אותה על פרופיל 24 למשך שנתיים. חלקם קשורים למשרדי ממשלה, לקופת חולים, לבנק, you name it ואני צריכה להיות שם.

הרוב בירושלים, אבל חלקם דורשים גם נסיעה מחוץ לעיר. לקחתי יומיים חופש כדי לנסות לסדר כמה שיותר עניינים דחופים, אבל (בגלל מאיר בנאי ) במקום זה אני חולה והסידורים עוד מחכים.

3.      בתי עברה טסט אתמול. מזל טוב. טסט שלישי, לא רע בכלל בהתחשב בעובדה שאת הטסט השני היא עשתה בערך חודש וחצי אחרי התאונה. חשבתי שזה מוקדם מדי, אבל היא כל כך רצתה לחזור לחיים רגילים שלא היה לי לב להגיד לה לחכות.

מצד אחד אני מאד שמחה שיש לה רישיון נהיגה, זה בוודאי הקלה על הכיס, מצד שני אני חוששת. 2 נהגים צעירים במשפחה זה קצת יותר מדי בשביל העצבים שלי. רק הרעיון להיות עוד פעם "נהג מלווה" שולח אותי ישר לכדורי ואליום. כאילו שחסרות לי סיבות לריב איתה. חבל שאח שלה לא יכול להיות נהג מלווה, אבל הוא צעיר מדי.

לא מספיק לחלק את האוטו בין 3 אנשים, עכשיו הנהגת החדשה גם תרצה את האוטו.

יש תורנות? מי שצועק הכי חזק מקבל את האוטו? אני צופה כאלה מריבות...

אל תגידו לי לקנות עוד מכונית, זה לא בא בחשבון.

מה עושים אנשים אחרים?