החופשה האחרונה שלנו באילת באוגוסט הסתיימה בחזרה בהולה באמצע הלילה לירושלים. קיבלנו הודעה שבתינו נדרסה, נפגעה בראשה ועברה ניתוח חרום עקב דימום תוך גולגולתי ושבר בגולגולת. סיוט! כך שחופשה נוספת באילת לא נראתה לנו אופציה לעוד הרבה זמן. אבל, כאשר חברה הציעה לנו לנסוע לאילת לפורים איתם החלטתי שצריך לעלות בחזרה על הסוס והסכמתי. אני לא חסידה גדולה של פורים (בלשון המעטה) וכל הצעה לברוח מהבית בחג הזה מתקבלת בברכה, גם אם מדובר בלהיות שבת בבית מלון.
בדרך כלל שהייה בשבת בבית מלון לא נותנת לי כלום, כי אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר. רוב היום מבלים בתפילות, אכילה ושינה. את זה אני יכולה לעשות בבית. היא כרוכה בכל מיני סיבוכים הלכתיים (אלא אם מדובר במלון דתי) ועולה יותר מאשר ביום חול. הפעם הסכמתי, מכיוון שפורים יצא ביום ראשון ושושן פורים ביום שני, יכולנו לנסוע מיום חמישי ל-4 לילות, הזדמנות נדירה ומפתה שלא יכולתי לוותר עליה.
אני שמחה מאד לספר לכם שהייתה לנו חופשה נהדרת ומאד נהנינו. בלילה הראשון התהפכה לי הבטן, כי בלי לרצות הזיכרונות של הביקור הקודם הציפו אותי, אחר כך זה עבר לי.
מזג האוויר היה די חורפי, אבל המראות של השמיים המעוננים והים הסוער, מראות נדירות באילת, היו מרהיבות.
כמוכן, החברים שאיתם נסענו, טיילנים מקצועיים בניגוד אלינו, לקחו אותנו לטיול
בהרי אילת. זכינו לנופים יפים במצפה הר יואש ומפגש נדיר עם משפחת יעלים בכניסה לנחל.
ביקרנו גם, בעקבות המלצה של י.ש., בגן הבוטני בכניסה לאילת והתלהבנו מהמקום. אי של ירוק, פרחים ושקט בתוך ההמולה של העיר אילת. מומלץ.
בדרך לאילת יכולנו לראות מים בנחלים ובמאגרים וגם פריחה, הודות לגשמים העזים שירדו בזמן האחרון גם בדרום. נסענו בדרך השלום, לאורך הגבול עם ירדן, דרך מאגר חצבה. הדרך עוברת בנוף מבותר סלעי חוואר הלשון בצבעי פסטל. הסלע הזה רך מאד ולכן הגשמים חורצים בו בקלות צורות מעניינות ונקיקים.
התמונות מספרות את החוויות יותר טוב ממני, אז תהינו.
שבת שלום
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
