מחקר חדש שערך המרכז הבינלאומי למדיה ולסדר יום ציבורי ICMPA) )באוניברסיטת מרילנד מצא שסטודנטים מכורים לרשתות חברתיות ולטלפונים סלולאריים. הם תיארו תסמיני נסיגה/גמילה במונחים הדומים לאלה של מכורים לסמים ואלכוהול.
במחקר בקשו מ-200 סטודנטים להתנתק במשך 24 שעות מכל אמצעי תקשורת ולכתוב בבלוג של המחקר את התחושות שלהם. התנהגות הסטודנטים הראתה תסמיני נסיגה המעידים על התמכרות, כמו חרדה, מצוקה ועצבנות. היעדר מידע - התחושה של לא להיות מחובר לעולם - היה אחד הגורמים העיקריים שגרם לסטודנטים הכי הרבה חרדה.
תוצאות המחקר הראו ש:
- סטודנטים השתמשו במונחים מילוליים של התמכרות כדי לאפיין את תלותם באמצעי התקשורת.
- הם שונאים ללכת בלי אמצעי תקשורת. בעולם שלהם, ללכת בלי אמצעי תקשורת, פירושו ללכת בלי חברים ומשפחה.
- סטודנטים לא הראו נאמנות משמעותית לתוכניות חדשות, או יוצרי חדשות. למעשה הם לא מבחינים בין חדשות לבין מידע אישי נוסף. לעתים קרובות חברים הם ספקי המידע גם של חדשות.
- סטודנטים בני 18-21 כל הזמן שולחים הודעות SMS או מחוברים לפייסבוק. טלפונים ודואר אלקטרוני היוו אלטרנטיבה הרבה פחות רצויה כדי לשמור על קשר, במיוחד עם חברים.
- סטודנטים יכולים לחיות בלי טלוויזיה ועיתון, אבל הם לא יכולים לשרוד בלי האייפוד שלהם.
המסקנה העיקרית של המחקר הראתה שהניידות של כל אמצעי התקשורת שינתה את היחס של הסטודנטים לא רק לחדשות ומידע, אלא גם למשפחה ולחברים.
מה הסטודנטים למדו מההתנזרות מאמצעי תקשורת במשך 24 שעות?
שאכפת להם מה קורה בקרב חבריהם ומשפחותיהם. שאכפת להם מה קורה בתוך הקהילה שלהם. אפילו אכפת להם מה קורה בעולם הרחב.
אבל, יותר מכול, אכפת להם להיות מנותקים מזרימת המידע המיידית שמגיע מכל הצדדים ואינו נראה קשור למכשיר, יישום בודד או ספק חדשות מסוים.