רגע ראשון:
זיס ואני נסענו לתל אביב היום דרך כביש 443. באיזה שהוא רגע (בזמן שנהגתי בכיף קצת מעל המהירות המותרת) זיס שאל אותי אם סידרו את הכביש, כי לא היו פקקים בצומת שילת. באימפולסיביות עניתי לו "אל תפתח פה לשטן" ו...שנייה אחרי זה נתקענו בפקק.
ובכן, מה אתם חושבים שאמרתי?
"אמרתי לך לא לפתוח פה לשטן! רק אמרת שאין פקקים והנה אנחנו תקועים בפקק".
רגע שני:
אחרי שחזרנו מתל אביב נסענו לקניון מלחה עם הבת שלנו לקנות לה בגדים. (נגמרו שלושת השבועות, אפשר לחגוג על מכירות סוף העונה). אחרי שעה עשינו הפסקה בבית קפה כדי לשתות ולאכול משהו. בסוף הארוחה בתי (בת ה-19) קמה כדי ללכת לשירותים. אינסטינקטיבית אמרתי לה "תיזהרי בשירותים ואל תשכחי לשתוף את הידיים עם מים וסבון".
התשובה שלה הייתה לגלגל את העיניים לשמיים ולהגיד בטון סובל "אני יודעת!!"
רגע שלישי:
בקניון עשינו קניות גם בסופרפארם ובקופה ישבה קופאית בהריון. דיברנו תוך כדי שהיא עשתה לנו חשבון והיא צחקה על משהו שלא מתפקד אצלה כל כך טוב בגלל היותה בהריון. בלי לחשוב שנייה אמרתי לה בצחוק "חכי שהתינוק ייולד, תראי מה יהיה אז". (אני בדרך כלל לא אומרת דברים כאלה לנשים בהריון, האמינו לי).
בתי מיד קפצה ואמרה לקופאית "אל תתרגשי, היא פשוט פולנייה!"
וכל זה ביממה אחת. אני ממש חייבת גמילה.