היום נסעתי בפעם הראשונה לבד למרכז בעזרת הנחיות של מכשיר GPS. אתם בטח חושבים שאני ייצור פרהיסטורי ויכול להיות שאתם צודקים. עד עכשיו הסתדרתי עם מפות או הנחיות של חברים ובני משפחה כדי למצוא את דרכי לכל מני יעדים בארץ. את המכשיר קנינו כבר לפני יותר משנה, אבל רק היום אזרתי אומץ להשתמש בו. זאת הייתה חוויה מעניינת.
אינני רוצה לדבר על כמה זמן לקח לי להבין איך מפעילים את המכשיר, העיקר שבסוף הצלחתי. בסך הכל ה-GPS המצאה נחמדה, אם יודעים לאן רוצים לנסוע ולא מקשיבים לו יותר מדיי. איזה ייצור לא החלטי, כל הזמן משנה מסלולים ושולח אותך למקומות שאין לך מושג מה הקשר ביניהם לבין היעד המבוקש. את כביש 443 הוא ממש לא אוהב, לכן ניסה לשלוח אותי עם סיבובי פרסה ופניות ימינה בחזרה לכביש מספר 1. אני גם חושבת שה-GPS שלי מקבל אחוזים מכביש 6, כי גם לשם הוא ניסה לשלוח אותי בלי סיבה מוצדקת.
הבעיות איתו מתחילות בזה שהוא מראה שמות של רחובות שבחיים לא ידעתי שקיימים. למשל, מאיפה לי לדעת שלקטע הקטן לפני רחוב אגריפס (בדרך לשוק מחנה יהודה) יש שם משלו? תמיד חשבתי שגם הוא חלק מרחוב אגריפס. עד שהבנתי איפה אני, כבר לא הייתי שם. גם לקח לי זמן להתרגל שה-GPS מדבר במטרים. בהתחלה ניסיתי לנחש את המרחקים לפי העין, מה שלא היה אפקטיבי. אחר כך עלה בדעתי הרעיון הגאוני להיעזר במד מרחקים של האוטו, רק שה-GPS כל הזמן שינה את מספר המטרים ובלבל אותי לגמרי בחישובים. אשמח גם לדעת איך מתמודדים עם אור השמש הבוהק שמפריע לראות את המפה על המסך של ה-GPS.
לדעתי השימוש הכי טוב של ה-GPS הוא בתור מלווה צמוד שלא נותן לך להירדם ליד ההגה. איזה פטפטן המכשיר הזה! אפשר לוותר על הנוסע במושב הקדמי, שכל תפקידו לדאוג שהנהג יישאר ער.
ה-GPS גם לא מסתפק בלתת הוראות נסיעה, הוא גם מודיע "עברתם את המהירות המותרת" כל פעם שנוגעים בדושת הגז. בפעם הראשונה ששמעתי את המשפט לא הבנתי מאיפה זה בא. את זיס השארתי בירושלים, אז לא ייתכן שהוא זה שמעיר לי על מהירות הנהיגה שלי. בת קול משמיים? לא נראה לי. ולמי ה-GPS הזה פונה ברבים? חשבתי כבר שיש נהג סמוי במכונית שאני לא יודעת עליו. אולי המכשיר פונה ל-2 הרגליים שלי?!
בכל אופן מצאתי את עצמי מנהלת שיחה ערה עם ה-GPS. בהתחלה עניתי לו יפה תודה כל פעם שהוא פנה אליי (נימוסים אלמנטרים, לא?). אחר כך ביקשתי ממנו להפסיק עם ההערות שלו בקשר למהירות הנסיעה שלי, כי הוא כבר עלה לי על העצבים. בסוף הוא דווקא התחבב עליי ומדי פעם לחצתי על הגז רק כדי לראות כמה זמן ייקח לו להגיב להתגרות ולנזוף בי שעברתי את המהירות המותרת.
עד סוף הנסיעה נהיינו חברים טובים. אני רק שואלת את עצמי אם ה-GPS הזה כזה פטפטן למה הוא לא יודע להגיד את תפילת הדרך?