"אני סוגרת 21 כי שברתי שמירה"
"מה????????!!!!!!!!!!!!!!!"
"נו, מה יש לך, אני לא חוזרת הביתה בשבת כי שברתי שמירה."
"מה????????!!!!!!!!! – לא חוזרת הביתה בשבת, הבנתי, לא היית בבית בשבת. האם את מתכוונת שלא תהיי בבית עוד שבת?"
"כן! כי שברתי שמירה בשבת וזה העונש."
"מה זה "לשבור שמירה? איך אפשר "לשבור שמירה"?"
טוב, הבנתי שזה משהו שהיא לא עשתה בסדר שקשור לשמירה.
"מה עשית? לא התעוררת? לא הגעת לשמירה? ברחת מהשמירה לפני שהיא הסתיימה? מה?"
"ישבתי וקראתי ארוחת בוקר בטיפאני בזמן השמירה ותפסו אותי.
נו, אני לא היחידה שיושבת בזמן השמירה, אבל אותי תפסו."
"אוקיי, הבנתי. אז תשאלי את המפקדת שלך אם אנחנו יכולים לבוא לבקר אותך ביום ששי (כי אנחנו לא נוסעים בשבת) כדי להביא לך בגדים נקיים ואוכל."
היא קיבלה אישור שנבוא ביום ששי בשעה 14:00. טוב, מאוחר קצת לאנשים שעוד צריכים להגיע הביתה לפני כניסת שבת, אבל אם זה מה יש אז זה מה יש. כנראה שהמפקדת לא שומרת שבת, אחרת היא לא הייתה אומרת שעה כל כך מאוחרת. גם לזה עוד לא התרגלתי, שלצבא יש לוח זמנים משלו.
ביום חמישי בבוקר היא התקשרה להגיד לי שהיא קיבלה "אפטר".
"מה?????"
"נו, אפטר! אני יכולה לצאת בערב ולחזור ביום ששי בבוקר. משחררים אותי בשעה 6 בערב ואני צריכה לחזור לבסיס מוקדם בבוקר. אני כל כך עייפה, אולי תבואו לקחת אותי הביתה?"
"זה מאד מאוחר, מה זאת אומרת לבוא לקחת אותך, סעי באוטובוס."
"אבל, אני כל כך עייפה! אין לי כוח לאוטובוסים. חוץ מזה רציתם לבוא מחר בצהריים, שזה ממש לא נוח לכם, במקום זה תבואו היום לקחת אותי."
אתם חושבים שלא נסענו לקחת אותה?
אתם טועים, בטח שנסענו! יש דברים שלא משתנים. 
נ.ב. זה קרה בשבוע שלפני סיום הקורס.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
