אני כותבת את הפוסט הזה חולה בבית ונמאס לי, כי המצב הזה כבר נמשך יותר מדי זמן!!
זאת גם הסיבה שלא הייתי נוכחת בבלוגוספירה בשבועות האחרונים.
אינני זקוקה לדני רופ, או כל חזאי אחר, כדי לספר לי שמזג האויר משתנה. אני גם יותר טובה מכל ברומטר בשוק. במיוחד בעונות מעבר אני ספציאליסט. לפני שמישהו בכלל מריח שנגמר הקיץ הגוף שלי כבר מבשר לי, בכאב רב כמובן, שהנה, הסתיו הגיע.
הפעם זה התחיל עם כאבי גב. נכון אני סובלת מכאבי גב ומאד נזהרת בתנועות שאני עושה כדי לא לגרום לגב להיתפס, אבל בעונות מעבר לא צריך לעשות כלום כדי שהגב ייתפס, זה קורה מעצמו. זה נמשך ונמשך ואני לוקחת תרופות חזקות אנטי-דלקתיות והולכת לכירופרקטור, אבל ההחלמה איטית להחריד.
אם זה לא מספיק אז זה נמשך בהתקף מיגרנה מהסרטים, כאב אוזניים וצינון.
הכי מרגיז זה שזה קרה בזמן שלקחתי כמה ימי חופש כדי לנוח לפני הסערה. חשבתי שאוכל ככה "לרמות" את הגוף שלי שעוד קיץ ושיחכה בשקט עד שהחורף יגיע. איפה, את הגוף שלי אי אפשר לרמות! הוא מריח עונת מעבר גם בגל חום של 30 מעלות בתל אביב. כן, כמובן שזה התחיל כאשר הייתי בחוף הים בתל אביב כדי לשאוף קצת יוד שכל כך חסר לאנשים שגרים בהרים. לא הייתי מסוגלת לנהוג הביתה וזיס, שלא נוהג מחוץ לעיר, נאלץ לקחת את ההגה בידיים. לקח לו שעתיים, אבל הגענו הביתה בשלום.
הספקתי לחזור לעבודה ליום אחד, עם צינון שקיוויתי שיעבור מעצמו, (מאיפה האשליות המטופשות שלי באות אני לא יודעת )-:), אבל לוירוסים יש רצון משלהם. הם יצאו להתקפה מרוכזת על דרכי הנשימה שהשאירה אותי במיטה עם חום ושיעול בלתי פוסק לכמה ימים. אתם מכירים את השיעול הזה שגורם לכזה כאב בצלעות שכאשר משתעלים לא יודעים מה לעשות קודם, להחזיק את הצלעות או לחפש את הטישו? אז כזה יש לי.
אם זה לא מספיק, ושתבינו למה אני כל כך מבואסת, אז אספר לכם שהיום הייתי צריכה לנסוע לכנס מקצועי בינלאומי חשוב, שבדרך כלל מתקיים בחו"ל והשנה מתקיים באוניברסיטת חיפה, ואני במקום להיות שם נמצאת בבית חולה.
ממש בא לי לבכות!
הבשורה הטובה היא שהחום ירד היום. יש לי תור לרופא עוד מעט, אולי תהיה לו איזו תרופה פלא שתאפשר לי בכל זאת לנסוע לשאר ימי הכנס, כמובן רק אם יגיד שמותר לי ושאני לא מדבקת.
רק בריאות!
כמה קישורים לנושא מחלות של עונות מעבר:
חילופי עונות - ריבוי מחלות
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
