ביום הראשון של ראש השנה התפללנו בבית כנסת אשכנזי וביום השני בבית כנסת ספרדי, נוסח יהודי צפון אפריקה. זה נתן לי עוד פעם הזדמנות לעמוד על ההבדלים בין הנוסחים, שבאו לביטוי בטקסט, אבל בעיקר במנגינות. נהניתי בשתיהם. האווירה בבית הכנסת האשכנזי יותר כבדה מאשר בבית הכנסת הספרדי. אצל האשכנזים מאד מורגש שמדובר בימים הנוראים, לעומת זאת אצל הספרדים מרגישים יותר את אווירת החג. בטקסט של התפילה זה בא לביטוי כאשר בנוסח אשכנז מכנים את ראש השנה "יום הזיכרון הזה" ובנוסח ספרד "יום החג הזה".
לפי ההלכה האישה אמורה ללכת אחרי נוסח בעלה וכך נוהגות הרבה נשים, אבל לא כולן. בלי הרבה דיבורים ובצורה טבעית התקבלה אצלנו ההחלטה להתנהג בשוויוניות ולנסות לשלב את שתי המסורות.
אני חושבת שלזוגות מעורבים אשכנזים – ספרדים, כמונו, הכי קשה ביום כיפור להתפלל לפי הנוסח של הבן/בת זוג, מכיוון שמדובר בתפילות מאד מאד שונות, גם בטקסט וגם במנגינות. לכן לא מעט זוגות מעורבים מתפללים כל השנה ביחד, אבל ביום כיפור מתפצלים וכל אחד הולך למניין בו מתפללים בנוסח שעליו גדל.
לא נהגנו ככה, אלא הלכנו לסירוגין שנה אחת למניין האשכנזי ושנה אחת למנין הספרדי. למדתי להכיר את המנגינות הספרדיות ולאהוב אותן, למרות שהן כל כך שונות מהמנגינות שעליהן גדלתי.
נראה לי שהמנגינות של תפילות יום כיפור הן גם הכי אהובות בקרב הציבור הרחב החילוני, לא רק הדתי. אחרת אי אפשר להסביר את הפופולאריות הגדולה של מופעי פיוטים וסליחות, הקיימים בכל כך הרבה מקומות בוריאציות שונות.
התפילות והמנגינות האלה חודרות ללב ולנשמה ומסמלות בשבילי הכי הרבה את יום כיפור. הן עוזרות להשכיח את הצום והקשיים הפיזיים ומעלות את תפילותינו לשמיים. אני מקווה שהקב"ה ישמע את קולנו ויגשים את תפילותינו ומשאלות לבנו לטובה.
גמר חתימה טובה וצום קל.
אבינו מלכינו – ברברה סטרייסנד
Who by fire – Leonard Cohen – הגרסה המצמררת של ליאונרד כהן לתפילת "ונתנה תוקף"
כל נדרי – כפי ששר אותו אל ג'ונסון בסרט "זמר הג'אז" משנת 1927
אל נורא עלילה – בביצוע של מאיר בנאי
אדון הסליחות – דוד דאור