אמא של מתבגרים

הכל התחיל ביום ראשון שעבר כאשר חזרתי לעבודה אחרי חופשת סוכות. הגעתי לעבודה בריאה ושלמה ונכנסתי לבניין באמצע שיפוצים. אבק, וריח צבע טרי ישר תקפו את דרכי הנשימה שלי והתחילו את התגובה האלרגית. נכנסתי מהר לספרייה, אבל שם המצב רק החמיר, מכיוון שבחופשה ניקו את השטיחים בספרייה עם חומר ניקוי חזק בעל ריח חריף. הריח לא הספיק להתנדף כי הספרייה הייתה סגורה במשך כל החג. תוך כמה דקות התחלתי להרגיש את התופעות האלרגיות בדרכי הנשימה, נזלת, אף סתום, שיעול וקשיי נשימה. ברחתי החוצה והעברתי את "המשרד" שלי לגינה.

את התרופות שהיו לי בתיק לקחתי ולאט לאט התחלתי להרגיש יותר טוב. אחרי 3 שעות של אוורור יכולתי להיכנס לספרייה, איפה שכל החלונות היו פתוחים לרווחה. יכול להיות שבשבוע רגיל הייתי הולכת הביתה, אבל השבוע שלפני תחילת שנת הלימודים הוא קריטי להכנת הספרייה לקראת השנה החדשה, כך שהחלטתי להישאר בעבודה ולקוות שהתרופות יעשו את העבודה.

הרגשתי שיפור וחשבתי שאהיה בסדר. בדיעבד הסתבר שהתרופות רק עזרו חלקית ושהמצב של הריאות שלי החמיר. קשיי הנשימה המשיכו. בהמשך השבוע התחילו לחצים וכאבים בחזה, שהקרינו גם על כתף ויד שמאל והבנתי שאני לא במצב טוב. קבעתי תור לרופא ביום חמישי אחרי שסיימתי את כל מה שהייתי חייבת לעשות בספרייה.

חשבתי שהרופא ייתן לי תרופות יותר חזקות וזהו, אבל אחרי שהוא בדק אותי הוא לא היה מרוצה ושלח אותי דחוף לאלקטרוקרדיוגרם. האמת, זה היה מפחיד, אבל עוד יותר מפחיד היה לראות את הפנים של זיס. הוא היה לבן כמו סיד, כך שאני הייתי צריכה להרגיע אותו שאין לי כוונות להשאיר אותו לבד בעולם הזה. המתח גבר כאשר הרופא שפענח את הא.ק.ג. לא היה מרוצה מהתוצאה וטען שיש משהו לא בסדר. הוא אמר שייתכן שאצלי זה תמיד ככה ולכן צריך לחזור לרופא שלי כדי שישווה את הבדיקה הזאת עם בדיקות קודמות.

חזרנו לרופא שלשמחתי ראה שההפרעה שראו בבדיקה שעשיתי גם מופיעה בבדיקות קודמות.

איזו הקלה, אין לכם מושג כמה פחדתי.

אחרי בירור נשימתי נוסף הסתבר שקשיי הנשימה הם שגרמו ללחץ ולכאבים בחזה. בגלל שהייתי צריכה להתאמץ הרבה יותר ולאורך זמן לנשום, נוצרה פגיעה בשריר של דופן בית החזה ובשרירים הנמצאים בין הצלעות. בבית אני מרגישה הרבה יותר טוב, כי אין חומרים שמקשים עליי לנשום.

הבעיה העיקרית היא שהשיפוצים בבניין לא הסתיימו ולכן אני כל הזמן חשופה לחומרים המזיקים לי. הרופא נתן לי משאף נוסף של קורטיזון שאמור לשפר את המצב, אבל הוא הזהיר אותי שאם המצב לא ישתפר והכאבים יתגברו הוא ייאסר עליי ללכת לעבודה כל עוד יש שם חומרים שפוגעים בבריאות שלי.

אני מקווה שלא אגיע למצב הזה, אם כי אני גם לא מתלהבת להשתמש בתרופות המכילות קורטיזון.

נחיה ונראה וכמו שאומרים העיקר הבריאות.