אמא של מתבגרים

אני משתמשת באינטרנט מאמצע שנות התשעים של המאה הקודמת. הרבה לפני גוגל, פייסבוק וכל היישומים שהיום נראים לנו כמובנים מאליהם. תאמינו או לא, אבל למדתי מחשבים בתקופה שהיה צריך חדר כדי להכיל את המחשב ואת הנתונים הקלדתי על כרטיסי ניקוב. גם עבדתי הרבה שנים במערכת הפעלה של DOS , כך שאני מאד מעריכה את היכולות של המחשבים היום. אני זוכרת איך התפעלתי מהיכולות של האינטרנט להציג פרסומות מותאמות לחיפושים שלי. אני לא זוכרת בדיוק מתי זה קרה, אבל זה היה נראה לי כמו קסם.

היום אני רואה את זה אחרת. אז לא דאגנו כל כך לפרטיות שלנו. לא הייתה תחושה שהאח הגדול מרגל אחריך ורוצה לדעת הכול עליך; על הרגלי הגלישה שלך ועל תחומי ההתעניינות שלך, כדי להתאים את הפרסומות כמה שיותר לפרופיל האישי שלך. גוגל, פייסבוק ועוד אתרים עוקבים אחרי כל מה שעושים באינטרנט, מתעניינים בכל פיסת מידע אישי שמזינים ברשת, כדי להציג לגולשים כמה שיותר פרסומות מותאמות אישית.

אני לא עובדת במוסד או מתעסקת בפיזיקה גרעינית, כך שאני לא מקפידה לשמור על סודיות או אנונימיות גמורה ברשת. אני גם לא מסתירה באף מקום, כולל בבלוג הזה, בת כמה אני. אין לי בעיה עם הגיל שלי, כמו שאומרים "גיל זה רק מספר". אני לא מרגישה זקנה או מתפרקת, עד שאני פותחת את האינטרנט ורואה איזו פרסומות מופיעות על המסך שלי.

הנה מבחר מנושאי הפרסומות:

• השתלות שיניים.
• ניתוחי לייזר למיניהם.
• כל מוצרי הגיל השלישי! תוספי תזונה, עזרי הליכה, ציוד רפואי ביתי ועוד והכל במשלוח עד הבית.
• מכשירי שמיעה.
• טיטולים למבוגרים או במילים יותר יפות "מוצרי ספיגה" למבוגרים.
• ביטוח סיעודי.
• דיור מוגן.
• העלמת קמטים ללא צורך במנתח פלסטי.

אז תגידו לי איך לא אכנס לדיכאון עם פרסומות כאלה לפני האף שלי כל הזמן?