התגובה של הצעירים בישראל שלא רוצים ללמוד בתיכון לבחינות הבגרות היא בדרך כלל "את הבגרויות נעשה אחרי הצבא!".
גם בני אומר לי אותו הדבר ולי קשה עם זה.
אני עולה חדשה-ותיקה. לא גדלתי בישראל איפה שיש שירות צבאי ארוך אחרי שמסיימים את התיכון. אני רגילה שמיד אחרי בית הספר ממשיכים לאוניברסיטה או הולכים לעבוד. אין הזדמנות נוספת לשפר את התוצאות של בחינות הבגרות.
יש רק הזדמנות אחת.
אני מבינה שהמציאות בארץ שונה ושקשה לחשוב על העתיד כאשר עומד לפנך שירות צבאי של 3 שנים או יותר.
ובכל זאת אני שומעת מתלמידי המכינה שלומדים במכללה בה אני עובדת כמה שהם מצטערים שלא סיימו את הבגרות בתיכון. חבל להם על הזמן וגם על הכסף, אבל אי אפשר להחזיר את הזמן אחורה.
כאשר אני מספרת את זה לבני, זה לא עושה עליו רושם. כנראה שכל אחד צריך לעשות את הטעויות שלו.
לא רוצים ללמוד מהנסיון של אנשים אחרים.
בתור אמא, זה מאד מתסכל.