אמא של מתבגרים

אני כותבת את הרשימה הזאת בעקבות ה"נושא החם" העוסק בלגיטימיות של בחירת בן או בת זוג לפי עדה.

קודם כל זכותו של כל אדם להתחתן עם מי שהוא רוצה.

אני יכולה להבין אנשים שרוצים להתחתן עם בן או בת זוג עם רקע דומה ולא רוצים "לבזבז זמן" על האדם הלא נכון.

אבל, אחרי ההקדמה הזאת, אני מוכרחה להגיד שאני מופתעת מהתופעה.

חשבתי שאחרי כל כך הרבה שנים של "כור היתוך" נהיה מעבר לזה ולא כמו לפני 30 שנה כאשר התחתנתי.

השאלה כמה התופעה באמת נפוצה. רוב החתונות שאני משתתפת בהם הם של זוגות "מעורבים".

מה שחשוב זה האדם ולא המוצא העדתי. יש אנשים טובים ורעים בכל עדה.

אשתף אתכם בסיפורי האישי.

אני אשכנזיה, עולה מאירופה ובעלי מרוקאי.

בעלי אדם מדהים ואני כל הזמן אומרת שהיה לי יותר מזל משכל (בידיש זה נשמע יותר טוב) כאשר התחתנתי איתו.

כאשר התחתנו "נישואי תערובת" בין עדות לא היו נפוצים.

עד כדי כך שקיבלנו ממשרד הדתות מענק כספי לעידוד מיזוג גלויות. זה מאד הצחיק אותנו אז.

הוריי התנגדו לנישואים, על רקע עדתי, אבל הסירו את התנגדותם כאשר פגשו את בן זוגי.

ארגון המפגש עצמו דמה למבצע צבאי עם עזרה מחברים ומשפחה, אבל לא המקום פה לפרט.

היום אנחנו נשואים כמעט 31 שנה (טפו פו פו... בלי עין הרע)

היתה תקופת הסתגלות, הבדלי תרבות גרמו לאי הבנות, אבל עם אהבה וכבוד למסורות ההדדיות אפשר להתגבר על הכל.

חיינו יותר עשירים, מעניינים ומגוונים הודות לערבוב בין עדות.

והפרופסור שלי באוניברסיטה צדק. כאשר שיתפתי אותו בהתלבטויות שלי לגבי הנישואים הוא אמר לי:

"מנישואים מעורבים יוצאים ילדים יפים ומוצלחים"

יש לנו ב"ה 2 ילדים שזוכים לגדול בתוך שתי התרבויות וטוב להם עם זה.

הם בעיקר שמחים שהם יכולים לצחוק על כולם, כולל עצמם, מכיוון שהם שייכים לעדות המזרח ואשכנז.

באוכל, ניצחו המרוקאים, ובגדול. לא אוכלים אצלי גפילטע פיש!

העיקר - שירבו שמחות בישראל.