אמא של מתבגרים

לפני חודש בערך בני ביקש ממני להביא לו ספרי קריאה.

איך אני, הספרנית, אעמוד לפני בקשה כזאת? להפך היא ממלאת אותי בשמחה.

יש אוסף גדול של ספרי קריאה בספרייה שלי, אבל הוא כבר קרא את רובם ואני לא זכרתי מה הוא קרא ומה לא.

אז הלכתי לקנות לו ספרים.

מהרגע שאני נכנסת לחנות ספרים אני מתנהגת כמו מסוממת בקריז.

אני חייבת לקנות ספר. או ליתר דיוק ספרים.

קניתי לו, וקניתי לבתי וקניתי גם לעצמי.

לעצמי קניתי את הספר האחרון של הרלן קובן הנקרא " Promise Me ". (עוד לא תורגם לעברית)

ספר מתח - בריחה מהמציאות - מושלם, בדיוק מה שחיפשתי!

מסתבר שטעיתי.

בספר מדובר על שתי בנות 18 שנעלמות מהבית והחיפוש אחריהם.

כמובן שדנים בספר ביחסי הורים-ילדים, תוך כדי חיפוש אחרי הבחורות.

אחת הדמויות בספר אומרת :

"Children are a blessing. But they also rip your heart out in ways you could never imagine"

הילדים שלי כאלה: 100% ברכה, אבל גם גורמים לפעמים לכאב לב.

בקיצור - אי אפשר לברוח מהמתבגרים, גם לא בספר של הרלן קובן.