אם תשאלו אותי איזה סרט אני הכי אוהבת יהיה לי קשה לענות על השאלה הזאת.
ראיתי בחיי כל כך הרבה סרטים יפים שאפילו לעשות רשימה של 10 הגדולים יהיה לי קשה.
בתוך הרשימה הזאת אני בטוח אכניס את שלושת הסרטים הישנים של "מלחמת הכוכבים".
את החדשים לא ראיתי.
נזכרתי בסרט "מלחמת הכוכבים" מכיוון שהייתי מאד שמחה אילו היה לי רובוט פרוטוקול 3CPO
שבין כישוריו הרבים יש לו formidable language skills"", היכולת להבין המון שפות.
אני זקוקה לו מפני שיש לי בעיות תקשורת עם המתבגרים שלי.
אני לא מבינה אותם והם לא מבינים אותי.
אני אומרת משהו והם מבינים משהו אחר לגמרי
אני בכלל לא מבינה אותם. נקודה.
קודם כל הם מדברים מהר ובולעים את המילים.
כל משפט נשמע לי כמו מילה אחת ארוכה ולא מובנת.
הם משתמשים בביטויים ומילים שלעולם לא אמצא במילון אבן שושן.
אם אני כבר מבינה את המילים אז יש להם משמעויות מוזרות או סותרות.
מה זה "סוף הדרך"?
מה זה "חבל על הזמן"? זה טוב או זה רע?
כל משפט שלי מתפרש על ידם בצורה שלא התכוונתי.
דוגמה של שיחת טלפון עם בני בסלולארי אחרי שלא שמעתי ממנו כל היום וחלק מהלילה:
אני: היי חמודי, מה שלומך?
הוא: אני בסדר
אני: איפה אתה נמצא?
הוא: מה את רוצה?
אני: שום דבר רק לדעת איפה אתה ואם אתה בסדר
הוא: אין לי עכשיו זמן לדבר איתך, אמרתי שאני בסדר, ביי.
אחרי השיחה הזאת אני לא יודעת הרבה יותר מלפני שהתקשרתי אבל אני יותר מעוצבנת.
פעם, לפני לא הרבה זמן, הוא היה מאד מתחשב בי ומתקשר כדי לא להדאיג אותי.
אני יודעת שזה גיל שבו הם רוצים להגדיר את הזהות שלהם ולתפוס עצמאות מההורים.
לא התכוונתי לפגוע במאמצים האלה.
רק דאגתי.
זה כל כך קשה להגיד: "אמא אני ב.... אל תדאגי אני בסדר".?
מה הוא חושב שהוא יכול לחנך אותי לא לדאוג?
זה לא עובד ככה!
אני אימא דאגנית וההתנהגות הזאת רק גורמת לי לדאוג יותר.
נראה אותו כשיהיו לו ילדים!
נראה לי שכל דבר שאני אומרת הם מבינים בצורה השלילית ביותר,
גם כאשר אני מתכוונת למשהו חיובי.
אם אני אומרת שהם חרוצים אז מתרגמים את זה ל "אנחנו פריירים"
אם אני שואלת אותם מתוך נימוס בשיא העדינות אם אפשר להגיש להם משהו לאכול
הם מתרגמים את זה לניסיון לדחוף להם אוכל בכוח.
אם אני אומרת להם תודה על משהו שסידרו בבית הם מתרגמים את זה כאילו
אני באה אליהם בטענות על כל הפעמים שביקשתי מהם לעושת משהו בבית ולא עשו אותו.
פלא שאני רוצה את 3 CPO