אמא של מתבגרים

מה בין פריחת השקדיה לבין פריחת עץ הדובדבן .

אני כותבת את הפוסט הזה בעקבות צירוף מקרים משעשע.

אני גרה קרוב ליער ירושלים ונהנית מנוף נפלא המשתנה מעונה לעונה.

עכשיו תור השקדיות לפרוח והמראה מרהיב.

ביום ששי נסענו דרך היער והערתי לבעלי החמוד (שאני צריכה להמציא לו כינוי לבלוג) שפריחת השקדיה מזכירה לי את פריחת עצי הדובדבן.

כמובן שכולם, לא רק אני, מתלהבים מפריחת השקדיות.

יש בלוגרים ששמו תמונות של שקדיות פורחות בבלוגים שלהם.

דפנה שמה תמונה של עץ פורח בפוסט שלה וקיבלה את שרשרת התגובות הבאה:

daf : השקדייה יפה...איפה צילמת? ספרי!

 

דפנה : זו לא שקדיה. זה פריחת הדובדבן בוושינגטון.

צילמתי את זה לפני שנים רבות עוד כשגרתי שם.

יש לי עוד כמה תמונות כאלה.

 

ביילע : מצחיק, ביום ששי אמרתי לבעלי כמה שהפריחה של השקדיה דומה לפריחה של הדובדבן. אני גרה קרוב ליער ירושלים והשקדיות עכשיו משגעות. 

 

דפנה : ואיפה ראית דובדבן?

 

ביילע : שכחת שגדלתי באירופה? 

 

דפנה : לא שכחתי. אני שכחתי שדודבנים גדלים באירופה ושכחתי שהדובדבנים שאנו אוכלים פורחים לפני זה.

השאלה אם זה נראה אותו הדבר. אלה שצילמתי הם רק עצי נוי ואין מהם פרי

והם גדלים סביב אגם מלאכותי בוושינגטון. 

 

מה הפואנטה שלי?

1. משעשע צירוף המקרים ששנינו קישרנו בין עץ הדובדבן לשקדיה באותו יום.
2. שלא רק אני מתבלבלת בין הפריחות השונות.

נדמה לי שמעבר לדמיון בין הפריחה עצמה, יש גם דמיון בין המשמעות של פריחת השקדיה

לבין פריחת עץ הדובדבן.

יש כנראה סיבה שקישרתי בין השקדיה לדובדבן ולא לעץ פרי אחר.

מקור שמו של השָּׁקֵד הוא בפועל "שקוד" שפירושו: למהר, להתמיד ולנסות.

חז"ל קישרו את שמו עם "שקידה", מפני שהוא פורח ראשון מבין כל העצים.

באתר טיולי מצאתי את ההסבר היפה הבא:

על שום מה השקדיה זכתה לפרוח ראשונה?

כשהקב"ה בחר את ירמיהו לנביא החורבן ושלח אותו לישראל, הראה לו מקל שקד

"כי שקד אני על דברי לעשותו". ירמיהו הבין את הרמז, ונבחר לנביא החורבן. השקד הצטער צער רב, על כך שהוא נבחר למבשר רעות, להודיע לישראל את הגזירה,

והתאונן לפני פמליה של מעלה. השקד קיבל הבטחה, מידה כנגד מידה, שכשם שבישר את החורבן, כן יזכה להיות גם בין מבשרי הגאולה.

על כן, המטה של הגאולה שיהיה בידו של המשיח, יהיה עשוי מעץ שקד.

נרגע עץ השקד וקיבל עליו את הדין. מאז עץ השקד מחכה ליעוד, והוא ראשון לפריחה.

בכל ליל ט"ו בשבט, שהוא ראש השנה לאילנות, הוא ער כל הלילה, מאזין ומקשיב לכל המייה,

מתנער מתרדמת החורף, הקור והקדרות ומתעורר ראשון לחיים, מתקשט בכותרות של פרחים וציצים,

"לתת ענף ולשאת פרי" ולבטא את הגאולה הקרובה.

רבים ממפרשי המקרא מסבירים את השימוש בדימוי השקד כסמל המאפיין את דרכו של ה' –

למהר ולקיים את הבטחותיו, בלא להתייחס אל הבטחה מסויימת זו או אחרת.

פרופ' חננאל מאק כתב מאמר מרתק ומרגש בשם "מקל שקד אני רואה" על הנושא.

השקד אינו נמנה עם שבעת המינים, שבהם השתבחה ארצנו ובכל זאת פריחתו,

יותר מכל דבר אחר מסמלת את ט"ו בשבט ותחילת האביב.

לעץ הדובדבן יש משמעות דומה בתרבות היפנית.

פריחת הדובדבן מסמלת את מחזוריות החיים, את ההתחדשות שבטבע שמגיעה עם בוא האביב.

יש מסורת של חגיגת פריחת עץ הדובדבן ביפן.

גם בארצות הברית, בעקבות המהגרים היפנים שהגיעו לשם, חוגגים את ה-Cherry Blossom Festival.

הנה רשימת קישורים בנושא שהכינו בספרית הקונגרס בוושינגטון.

אני מביאה לכם כמה תמונות של פריחת השקדיה ופריחת הדובדבן, נראה מי מבדיל ביניהם.