אמא של מתבגרים

הבוקר הורידו לי את הגבס, הללויה.

אני מרגישה כל כך קלה, חופשית ומשוחררת.

לפי הרופא אין לי יותר צורך בגבס, למרות שהעצמות עוד לא התאחו לגמרי.

מספיק תחבושת אלסטית וזהירות.

אני עוד לא מתחילה פיזיותרפיה עד שהעצמות יתאחו לגמרי.

עוד חודש תור לביקורת והמשך טיפול.

היד נראית מוזרה, ארוכה ומדולדלת, כמו היד של.E.T.

גם השרירים במצב של ספגטי אחרי בישול יתר.

לא ציפיתי לזה.

כנראה שראיתי יותר מדי סרטים.

בסרטים אנשים אחרי הרדמה מתעוררים מאופרים, מסורקים, נראים כמו מליון דולר

וקופצים מהמיטה כאילו לא קרה להם כלום.

אנשים עם שברים בכל הגוף ומגובסים עד הסנטר, מורידים את הגבס ורצים לרקוד באיזה נשף.

מסתבר שזה לא ככה וצריך הרבה סבלנות.

תודה לאל שכל העצמות במקום הנכון, השאר יסתדר עם הזמן.

יכול היה להיות הרבה יותר גרוע.

יש תופעה מוזרה, שאין לי מושג איך קוראים לה, אבל כאשר אני אתאר אותה

אתם תהנהנו בראשכם ותגידו, נכון, זה מוכר לי.

אני מתכוונת לתופעה שכאשר משהו קורה לך פתאום נראה לך שכולם באותו מצב.

האם יש שם לתסמונת הזאת?

הדוגמה הבולטת ביותר, תקופת ההיריון.

בזמן ההיריון היה נדמה לי שכווולם מסביבי בהיריון.

טוב, לא כולם, אצל המין החזק, הבטן בולטת מסיבות אחרות.

אבל תודו שגם לכן זה קרה.

אותו דבר קרה לי עם השבר ביד.

עוד 3 אנשים שאני מכירה שברו ידיים מאז שאני שברתי את שלי.

ברחוב אני פתאום שמה לב שיש הרבה אנשים שמסתובבים עם גבס או עם יד במתלה.

אנשים שראו אותי בעבודה או באירועים חברתיים ניגשו אליי כדי לספר לי על חוויות השברים שלהם.

נדמה לי שאין כמעט אדם עלי אדמות שלא שבר איזה עצם פעם.

איך זה שלא שמתי לב לתופעה הזאת לפניכן?