אמא של מתבגרים

 בפוסט הזה כתבתי על העבודה שלי ותוכנת אל"ף לניהול ספריה שאני אחראית על הפעלתה

בספרייה שלי.

ברוב המדינות בעולם איפה שמשתמשים באל"ף קיים ארגון משתמשים לתוכנה. מטרתו

להציג את הבעיות של קהל המשתמשים מול חברת אקס ליבריס ולהציע בקשות לפיתוח

לגרסאות חדשות של התוכנה.

הארגון גם דואגת להדרכות וכנסים על מנת לתת תמיכה לספרנים שמשתמשים בתוכנה וללמד

אותם איך לתפעל את התוכנה בצורה יותר יעילה.

יש ימי עיון "מחבר לחבר" בהם הדרכות מועברות על ידי ספרנים המתמצאים בצורה טובה

בתוכנה לספרנים אחרים.

בנוסף יש סמינר מערכות, בו ההרצאות מועברות על ידי אנשי אקס ליבריס. הם מציגים את החידושים

והשיפורים שיהיו בגרסאות הבאות של התוכנה.

בארץ עד לפני כמה שנים לא היה ארגון משתמשים וכל ספריה תקשרה באופן עצמאי עם החברה.

לפני 3 שנים הוחלט להקים ארגון משתמשים ישראלי בשם מאל"י – משתמשי אקס ליבריס ישראל.

תפקידו לייצג את הספריות בארץ ולעודד שיתוף פעולה בין כל הספריות המשתמשות בתוכנות של

חברת אקס ליבריס בישראל.

הוקמה וועדת היגוי ואני אחת החברות בוועדה הזאת. הכל נעשה בהתנדבות ואנחנו משקיעים

הרבה מאמצים וזמן על מנת לתרום להצלחת הארגון.

בינתיים ארגנו ימי הדרכה, כנסים והגשנו בקשות לפיתוח התוכנה לחברה.

השבוע התקיים סמינר מערכות בן יומיים בקמפוס של האוניברסיטה הפתוחה ברעננה.

השקענו בסמינר שעות רבות של הכנה, גם בתכנים של ההרצאות וגם בארגון הלוגיסטי

וכולנו התגייסנו לתרום להצלחת הסמינר.

לשמחתי הרבה הסמינר היה מאד מוצלח. ההרצאות היו מעניינות, הארגון של הסמינר דפק כמו

שעון שוויצרי, הכיבוד הקל וארוחת הצהריים היו טעימים והכי חשוב, המשתתפים היו מרוצים.

בסך הכל היה לנו סיפוק רב שכל מאמצינו השתלמו.

כמו שקורה הרבה פעמים, תכניות לחוד ומציאות לחוד.

בערב לפני הסמינר בעלי הזדקק לניתוח דחוף באמצע הלילה עקב זיהום בגוף. יום לפני היה לו

כבר חום גבוה והרופא נתן לו אנטיביוטיקה שלא עזרה ולכן נשלח לחדר מיון איפה שהרופא 

החליט לנתח.

כמובן, שבניגוד למתוכנן, לא הלכתי לסמינר.

התגיות עם שמות המשתתפים היו אצלי והבאתי אותם ב-6 וחצי בבוקר לספרנית אחרת

שתיקח אותם לרעננה במקומי. פספסתי את ההרצאות המעניינות ולא פגשתי את החברות

שקיוויתי לראות.

כל זה התגמד מול המצב הבריאותי של בעלי.

ב"ה הניתוח עבר בשלום, החום ירד והיום הוא שוחרר הביתה.

בזכות בני, שנשאר עם אבא שלו, יכולתי להשתתף ביום השני של הסמינר.

ההרצאות היו מעניינות וחשובות לידע המקצועי שלי, אבל בינינו, הבריאות חשובה יותר.

בני היה נהדר, הוא תיפקד בצורה יוצאת מן הכלל ובזכותו החוויה בבית החולים הייתה הרבה

פחות טראומטית ממה שהיתה יכולה להיות.