אודות התמונה
שבוע הספר העברי מהווה אחת מאבני הדרך החשובים במערכת היחסים ביני לבין בעלי.
(הגיע הזמן לתת לו כינוי בבלוג, אקרא לו זיס, כי הוא באמת מתוק)
הדייט הראשון שלנו היה בשבוע הספר העברי.
הילדים צוחקים עלינו ואומרים שרק 2 חנונים כמונו יכלו לקבוע דייט ראשון במקום כזה.
נפגשנו באוניברסיטה העברית במאי ואחר כך זיס יצא לחודש מילואים.
במקרה פגשתי אותו אחרי המילואים בקמפוס והוא הזמין אותי לבוא איתו לשבוע הספר העברי.
אמרתי כן, למרות שאז ממש לא קראתי בעברית.
מאז אנחנו ביחד.
שבוע הספר העברי התקיים אז בירושלים בגן העצמאות.
למדתי אז היסטוריה של עם ישראל והייתי צריכה לקרוא את הספר של גדליהו אלון
מחקרים בתולדות ישראל בימי בית שני ובתקופת המשנה והתלמוד, אז קניתי אותו ביריד הספרים.
יכולתי באותה מידה להשאיל את הספר מהספרייה, אבל רציתי לעשות רושם על הבחור המעניין הזה שהזמין אותי לבוא איתו לשבוע הספר.
אני חושבת שהאהבה של שנינו לספרים וללימוד היווה בסיס חשוב לקשר בינינו. שנינו טיפוסים
שפשוט אוהבים לקרוא וללמוד. (דבר שמשגע את ילדינו)
לפני שהילדים נולדו היינו יושבים בליל שישי ליד שולחן השבת אשר התכסה לאט לאט בספרים
מכיוון שהיינו חייבים לבדוק משהו באמצע הארוחה על נושא שעלה תוך כדי שיחה.
שבוע הספר העברי אינו רק חגיגת הספרים, אלא גם חגיגת אוהבי הספרים. חצי מהזמן מסתכלים על ספרים וחצי מהזמן מדברים עם אנשים. חלק מכרים וחלק מכרים של פעם בשנה, של שבוע הספר העברי. מדברים, מחליפים רשמים, איזה ספר כדאי לקרוא, קצת רכילות על סופרים, מה קורה בעולם המחקר וכו...
כל שנה היינו הולכים ליריד הספרים לחגוג את הדייט הראשון שלנו. כאשר הילדים נולדו
המשכנו את המסורת.
לשמחתי הרבה העברנו לילדינו את אהבת הקריאה. לא היינו צריכים אף פעם לשכנע אותם לקרוא, אלא להפך. עד היום הם אוהבים ספרים.
מאז ומתמיד נאלצנו להגביל אותם מראש לסכום מקסימאלי לקניית ספרים, אחרת היו וויכוחים בסגנון של: "רק עוד ספר אחד, טוב?"
בירושלים אפשר לעקוב אחרי שינויים שקרו בארצנו גם בהקשר של שבוע הספר העברי.
קודם כל המיקום. בשנים הראשונות בהן ביקרתי ביריד הוא התקיים בגן העצמאות, אחר כך הועבר לגן הפעמון, לכיכר ספרא, למוזיאון ישראל ובשנים האחרונות הוא מתקיים בתחנת הרכבת הישנה. הסיבות הן מצד אחד צפיפות ומצד שני צורך לקיים את היריד במתחם סגור עם בטחון קפדני בכניסה מחשש לפיגועים.
גם הקיטוב בעם, בין חילוניים לדתיים, קיבל ביטוי בשבוע הספר. פעם היו מציגים ספרי קודש וחול ביחד באותו מקום. בשנים האחרונות מכירת הספרים במגזר החרדי מתקיימת בתוך הריכוזים החרדיים.
היריד מכונה "שבוע הספר התורני", בשל אופיים של הספרים הנמכרים בו.
ניכר גם שלא מדובר כבר באירוע של מכירת ספרים בהנחות גדולות פעם בשנה בלבד, אלא בחגיגה של פעילויות רבות הקשורות לספרים וסופרים בתקופה הזאת. זה מאד נחמד, היות שזה הופך אירוע מסחרי לפסטיבל ספרים וספרות לכל אוהבי ספר.